תיבחן דילמה רפואית ואתית דרמטית: כיצד משפיעה הידיעה על קיום סמנים לאלצהיימר על חייהם, התנהגותם ורווחתם הנפשית של מטופלים שאינם יכולים לקבל טיפול תרופתי ייעודי?

בשנים האחרונות חל שינוי טקטוני בעולם הרפואה בכל הנוגע לאבחון וטיפול במחלת האלצהיימר. כיום, לצד ההערכה הקלינית המסורתית, רפואת המחר כבר כאן: ניתן לזהות תהליכים ביולוגיים האופייניים למחלה בשלבים מוקדמים מאוד באמצעות בדיקות דימות, נוזל שדרה, ולאחרונה אף באמצעות בדיקות דם מתקדמות. במקביל, פותחו טיפולים ביולוגיים חדשניים המיועדים להאט את קצב התקדמות המחלה.

המרכז הרפואי 'כרמל', הממשיך לבסס את מעמדו כמוקד של מצוינות רפואית, הצטרף לאחרונה למרכזים הבודדים והמובילים בארץ שהחלו במתן טיפולים ביולוגיים מתקדמים אלו, שטרם נכנסו לסל הבריאות. אך ההתקדמות המדעית המואצת מביאה עמה שאלה קלינית ואתית כבדת משקל, שאותה יבדוק מחקר חדש בכרמל, תחת הכותרת: 'ביומרקרים במחלת אלצהיימר: לבדוק או לא לבדוק, זאת השאלה/.

הרקע למחקר נובע מכך שבדיקות הסמנים והטיפולים החדשים אינם נגישים או מתאימים לכל מטופל. עלותם גבוהה, וחלק מהמטופלים מנועים מלקבלם בשל מצב רפואי, שימוש בתרופות אחרות או ממצאי דימות. הדילמה שניצבת כיום בפני עולם הרפואה היא: האם יש ערך באבחון ביולוגי מוקדם כאשר המטופל אינו יכול או אינו מעוניין לקבל טיפול ייעודי?
את המחקר הייחודי יזמה ומובילה ד"ר פולינה ספקטור, חוקרת ונוירולוגית מומחית בעלת 'פלושיפ' בתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית, המשמשת כמרכזת התחום ומנהלת המרפאה הקוגניטיבית בכרמל. המחקר נערך בתמיכתה ובליוויה של מנהלת המחלקה הנוירולוגית, ד"ר סיון בלוך, ובשיתוף פעולה הדוק עם המערך הפסיכולוגי של בית החולים, בהובלת ענת נכטיגל ויפתח אופיר.

'בשנים האחרונות אנו פועלים ללא הרף לפיתוח והרחבת הפעילות הקלינית והמחקרית בתחום הדמנציה בבית החולים', מסבירה ד"ר ספקטור. במחקר הנוכחי ישתתפו 100 מטופלים בני 60 ומעלה המאובחנים עם ליקוי קוגניטיבי קל, שאינם מתאימים או אינם מעוניינים בטיפולים משני-מחלה. המשתתפים יחולקו באקראי לשתי קבוצות: חציים יעברו בדיקת דם מתקדמת לסמנים ביולוגיים ויקבלו את תוצאותיה, וחציים ימשיכו במעקב רגיל ללא הבדיקה. שתי הקבוצות ילוו במעקב צמוד למשך שנה.

המחקר יבחן שני צדדים של אותו המטבע: מחד, האם הידיעה על תוצאה חיובית תשמש כ"קריאת השכמה" שתעודד מטופלים לשנות אורח חיים (פעילות גופנית, הפסקת עישון, איזון סוכרת ולחץ דם) כדי להפחית סיכון להידרדרות? מאידך, ייבדק בקפידה האם עצם הידיעה עלולה לחולל נזק לגרום לחרדה, דיכאון, ירידה באיכות החיים או מתח נפשי,
הן אצל המטופל והן אצל בני משפחתו המלווים אותו.


כדי להקיף את המטופל מכל כיוון, המחקר נשען על מודל עבודה רב-תחומי, המאפיין את גישת המצוינות של כרמל. הצוות הנוירולוגי-קוגניטיבי, בראשות ד"ר ספקטור ובליווי ד"ר בלוך, יהיה אמון על הצד הרפואי: גיוס המטופלים, ההערכות הקוגניטיביות, ביצוע ופרשנות בדיקות הדם המתקדמות וניתוח הממצאים הקליניים. במקביל, הצוות הפסיכולוגי ייקח על עצמו את המעטפת הרגשית: הערכת מצבם הנפשי של המשתתפים (לרבות שלילת סיכון אובדני), וניתוח מעמיק של מדדי דיכאון, חרדה, איכות חיים ותפיסת המחלה בקרב המטופלים ומשפחותיהם.

לתוצאות המחקר צפויה להיות השפעה דרמטית ברמה הלאומית והבינלאומית. הן עשויות לספק בסיס מדעי מוצק לגיבוש מדיניות קלינית ואתית אחראית: למי נכון להציע בדיקות אלו, כיצד יש למסור את התוצאות הרגישות, ואיזה מערך תמיכה חובה להעמיד לרשות המטופלים.

קבלת מענק המחקר התאפשרה רבות הודות לסיוע, הדחיפה והליווי המקצועי של רשות המחקר של בית החולים כרמל, בניהולו של פרופ' וליד סליבא, אשר ממשיכה להציב את בית החולים בשורה הראשונה של העשייה המחקרית בישראל.


(אלי דדון דובר בי'ח 'כרמל')