בתוך המסע המורכב אל עבר ההורות, שבו נשים נושאות את עיקר הנטל הטיפולי, נמצאים גם הגברים: בני זוג, אבות לעתיד, ולעיתים קרובות גם מטופלים בעצמם. בעוד שרוב הקשב מופנה אל האישה ואולי בצדק, היא זו שמגיעה למעקבים, מזריקה את הזריקות וחווה שינויים הורמונליים וגופניים לא פשוטים במהלך הטיפול. במקביל, הגברים מתמודדים לעיתים עם מערבולת רגשית של פחד, אשמה, חוסר ודאות, בדידות ותחושה של אובדן שליטה, מבלי שניתן להם מקום אמיתי, לגיטימי ונטול שיפוטיות לדבר על כך.


ביחידת ה-IVF של המרכז הרפואי כרמל, בניהולה של פרופ' גליה אורון, החליטו להרים את הכפפה. מתוך הבנה עמוקה של הצורך העולה מן השטח, הפכה יחידת כרמל לראשונה מבין יחידות הפריון וההפריה החוץ-גופית בבתי החולים הציבוריים בישראל שמזהה את הדרישה הזו ויוזמת מרחב טיפולי ייחודי המוקדש כולו לגברים שבתוך התהליך. "מתוך המפגש היומיומי עם זוגות בטיפולי פוריות, הבנו שיש צורך ליצור מרחב ייעודי לגברים מקום שבו אפשר לדבר באופן פתוח, כן ולא שיפוטי על ההתמודדות שלהם בתוך הטיפול ", מספרת פרופ' גליה אורון.

להוריד את השריון: כש "להיות חזק" כבר לא מספיק : כמטפלי פריון, אנשי הצוות הרפואי פוגשים את הגברים לא פעם דווקא ברגעים השקטים והמרוחקים יותר של הטיפול. הגברים לרוב אינם מבקשים עזרה באופן אקטיבי, לא תמיד יודעים כיצד לתת מילים מדויקות למה שהם מרגישים, ולעיתים חשים כי חובתם המוסרית והגברית היא 'להחזיק' את בת הזוג, את הבית, את השגרה ואת התקווה. הם עושים זאת מבלי לעצור לרגע ולשאול את עצמם: מה איתנו?

במהלך המפגשים בסדנה, הגברים משתפים בכנות יוצאת דופן בחוויות שהם נושאים לאורך הדרך. רבים מהם מתארים תחושה מתסכלת שלפיה תפקידם מצטמצם לא פעם לפעולה טכנית של "לתת זרע" או "להיות הסלע שעליו בת הזוג יכולה להישען".

"הרגשתי שאני שקוף לחלוטין במערכת", מספר א', בן 36, שהשתתף במחזור הראשון של הסדנה ב'כרמל'. "אשתי עברה קושי פיזי במהלך הטיפול, וכל מה שרציתי היה להגן עליה ולתמוך בה, אבל בפנים הייתי מרוסק מפחד ומאשמה. הרגשתי שאין לי שום לגיטימציה להישבר או להגיד שקשה לי.

הסדנה הזו הייתה המקום הראשון שבו מישהו הסתכל לי בעיניים ושאל אותי מה איתי, מה שלומי. פתאום גיליתי מרחב מלא בגברים שמרגישים בדיוק כמוני. שם, בחדר הווירטואלי בזום, יכולתי סוף־סוף להוריד את השריון ולהבין שאני לא לבד. זה החזיר לי את האוויר", מספר א' בגילוי לב.


ג' סיכם את חווייתו מהסדנה: "מעבר ליכולת לשתף ולחלוק, גם הידע המעשי שקיבלתי בסדנה הפחית אצלי את תחושת אי הוודאות ונתן לי כלים מעשיים לנסות להשפיע על התהליך למשל דרכים לשיפור איכות הזרע. פתאום התחלתי להרגיש שאני לא סתם 'נספח' בתהליך".



הסדנה הייחודית, אשר קוצרת שבחים רבים, מתקיימת בשעות הערב באמצעות 'זום', על מנת להקל על המשתתפים ולאפשר להם להשתלב בה בנוחות. את המפגשים מנחות ברגישות רבה לנה וינשטיין, האחות האחראית של היחידה, וורד אלון, העובדת הסוציאלית של היחידה.


הסדנה בנויה בצורה חכמה ומשלבת בין מרחב רגשי קבוצתי מעצים לבין ידע מקצועי ופרקטי נגיש. היא נפתחת בבניית אמון הדרגתית ומאפשרת שיח פתוח על אתגרים אישיים וזוגיים, דרכי התמודדות וכלים מעשיים. במקביל, המשתתפים זוכים להרצאות מרתקות מאנשי המקצוע המובילים של היחידה: ד"ר שירלי להב, מנהלת המעבדה, המסבירה על תהליכי ההפריה המרתקים המתרחשים במעבדה, למעשה מאחורי הקלעים; ורופאי היחידה, ד"ר נדב כהן וד"ר ניר קוגלמן, אשר מנגישים מידע רפואי ומחקרי עדכני על פוריות הגבר והאישה.בשורה לאומית לעולם הפוריות.


מי שעומדת בראש היחידה ומובילה את החזון הרפואי והאנושי הזה היא פרופ' גליה אורון, מנהלת יחידת ה-IVF במרכז הרפואי 'כרמל' ויו'ר איל"ה, האיגוד הישראלי לחקר הפוריות. עבור פרופ' אורון, טיפולי פריון בבני זוג אינם מסתכמים רק במתן הפרוטוקול הרפואי, אלא הם מסע משותף אישי וזוגי כאחד המצריך ליווי בדרך להורות. "כשאנחנו נותנים מקום לקול הגברי, אנחנו לא גורעים דבר מהחוויה הנשית , להפך, אנחנו מחזקים את המרחב הזוגי כולו", מסבירה פרופ' אורון. " עבורנו, כמטפלי פריון, המפגש עם הקבוצה הזו הוא חוויה מעצימה ומלמדת. השליחות שלנו במרכז הרפואי כרמל היא להעניק טיפול שלם, מדויק ואנושי יותר, שרואה את שני בני הזוג. אנו גאים להיות מהחלוצים בארץ שהפכו את הצורך הזה לעשייה ממשית בשטח".

כיו"ר איל"ה, פרופ' אורון רואה בסדנה זו פריצת דרך ובשורה של ממש, שאותה היא שואפת להנחיל בכלל יחידות הפריון בישראל.המסר שלנו ביחידת ה-IVF בכרמל לגברים העוברים את התהליך הוא חד וברור: אנחנו רואים אתכם. מה שאתם עוברים משמעותי, ולקול שלכם יש מקום שווה במסע. אנו מזמינים אתכם להמשיך ולהירשם לסדנאות הבאות שייפתחו.


(אלי דדון דובר בי'ח 'כרמל')