במסגרת המיזם, המתקיים במד"א מזה ארבע שנים בשיתוף עמותת ׳זיכרון בסלון׳ – נערכים בימים אלו ערבי זכרון בתחנה', במהלכם מגיעים שורדי שואה ובני דור שני ושלישי לספר את סיפוריהם בתחנות מד'א בכל רחבי הארץ.

יונה (איבון) בנדה נולדה בצרפת בשנת 1946 לאם ניצולת שואה. אמה, רוז, שרדה את אושוויץ ומחנה המוות ברגן בלזן כשהיא שוקלת 24 קילוגרם בלבד ובשלבי החלמה ממחלת הטיפוס. למרות שידעה ששלוש אחיותיה נשארו בפולין לאחר שהתבוללו והצליחו להימלט מגורלם של מרבית היהודים, רוז סירבה לשוב לפולין. כצעירה בבנות, היא החליטה להצטרף לקרוביה במץ שבצרפת -,דודה מאניה ודוד הנרי , מתוך תפיסה שצרפת היא ארץ יוקרתית ובטוחה.

עם הגעתה למץ, רוז התגוררה בדירה בורגנית שנראתה לה כארמון לאחר זוועות המחנה. אופייה הגאה והעצמאי דחף אותה במהרה לחפש דרך להשתקם, למרות שלא דיברה צרפתית, לא החזיקה בתעודות ולא היה לה מקצוע. דרך שידוך הכירה מספר גברים יהודים ובחרה במישל, פרטיזן צרפתי, שהתאהב בה. מישל, שאיבד את אשתו הראשונה ובנו באושוויץ, ראה ברוז הזדמנות לפתוח פרק חדש בחייו. כך נישאו השניים והקימו משפחה, בניהם ביתם יונה, כשברקע מלווה אותם העבר הקשה של השואה והרצון העז להתחיל חיים חדשים.

(זכי הלר)