במרכז הערב עמדה הופעתה של אגם ברגר, שורדת השבי והתצפיתנית שנחטפה ב-7 באוקטובר ממוצב נחל עוז ושוחררה לאחר 482 ימים בשבי חמאס. ברגר ניגנה בכינור והביאה אל הבמה את סיפורה האישי ואת כוחה של המוזיקה כמקור של ביטוי, זיכרון ותקווה.
ראש עיריית חיפה יונה יהב פנה אליה בנאומו ואמר לה: "אגם, בשם העיר חיפה: אנחנו מצדיעים לך. את גיבורת ישראל. והכינור שלך הערב הוא הרבה יותר מכלי נגינה. הוא קול של חיים. קול של מי שעברה את החושך ובחרה להמשיך להשמיע מוזיקה".
במרכז הקונגרסים בחיפה נערך אתמול בערב (ראשון) לעיני 2000 צופים ערב מיוחד לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל תחת הכותרת "שבילי האור". האירוע, שהופק על-ידי אגף התרבות במינהל חינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה, הוקדש לזיכרון, לכאב ולרוח המאפשרת להמשיך ולצמוח גם מתוך התקופה הקשה שעברה על החברה הישראלית.
לאורך הערב שולבו שירים, סיפורים, קטעי נגינה ומפגשים אישיים, שחיברו בין הזיכרון והאובדן לבין תקווה והמשך החיים.
בפתח האירוע הוצגה תערוכה שהוקדשה ליצירתה של ענבר הימן ז"ל, האמנית והמעצבת החיפאית שנרצחה ב-7 באוקטובר וגופתה נחטפה ממסיבת הנובה. התערוכה אפשרה למשתתפים להיחשף ליצירתה ולכישרונה של הימן, ולחבר בין זכרה לבין העשייה האמנותית שהייתה חלק משמעותי מחייה. במהלך הערב הוקרן גם סרטון שתיאר את חייה ואת עבודתה האמנותית לאורך השנים.
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר בטקס: "יש רגעים שבהם המילים קטנות מכדי להכיל את גודל הכאב. השבעה באוקטובר הוא רגע כזה. רגע אפל בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי. יום שבו, אחרי 75 שנות עצמאות וריבונות, מצאנו את עצמנו שוב נרדפים בבתינו, חסרי הגנה, נאבקים על חיינו ועל חיי ילדינו. לשעות ארוכות ואיומות, הביטחון שהיה מובן מאליו התערער. התחושה שיש מדינה ששומרת עלינו נסדקה.
דווקא מתוך השבר הגדול הזה התגלה שוב כוחו העצום של העם הזה.באותן שעות מרות, במקומות רבים לא הייתה מדינה – היה עם; לא היה צבא – היו חיילים. ולמשפחות השכולות אני אומר: אנחנו מחבקים אתכן. אנחנו יודעים שהחיים השתנו לעד, ושהגעגוע נמצא בכל יום ובכל רגע. ובתוך הכאב העצום, אתן ממשיכות לקום, לאהוב, ליצור ולחיות - ולשאת איתכן תמיד את מי שאיננו".
במהלך הערב נשאה דברים ציפורה חיות, אמו של סרן עמית חיות ז"ל, שנפל בקרב בדרום לבנון ב-26 באוקטובר 2024.
בדבריה תיארה ציפורה את ההתמודדות האישית עם נפילת בנה וסיפרה, כי "עמית הוא בן הזקונים שלנו, ואנחנו חיים את השכול מדי יום ביומו. עם כל הקושי הבלתי נתפס, החור בלב של כולנו, והגעגועים העזים לעמית ולחיים שהיו לנו לפני נפילתו, אני מרגישה שאנחנו בוחרים כל יום ויום בחיים ולא בשכול ובעצב. אנחנו בוחרים כל יום מחדש להיות הורים טובים לילדינו וסבא וסבתא טובים לנכדינו. חברים טובים לחברינו ושכנים טובים לשכנינו. השכול מחדד את הצורך בכך והמורשת של עמית - חסד וצדקה - מסייעים לנו בבחירה המחודשת הזאת, מדי יום ביומו. כל זאת בד בבד עם המשימה שלנו להנציח את עמית ואת פועלו".
עמית חיות ז"ל גדל בשכונת נווה שאנן בחיפה, למד בבית הספר היסודי "רמב"ם" ובהמשך בישיבה התיכונית "יבנה". עם גיוסו לצה"ל התעקש עמית לשרת כלוחם בחטיבת גולני. לאחר שחרורו למד בטכניון תואר ראשון כפול במדעי המחשב ובמתמטיקה. ב-26 באוקטובר 2024 עמד בראש חייליו במשימה קרבית בכפר עיתרון בדרום לבנון. במהלך הפעילות ירה בו מחבל והוא נהרג. הוא היה בן 29 בנופלו. עמית הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה והותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
במהלך הטקס הוקרן גם סרטון לזכרו של סמל תומר קרן ז"ל, שנפל בקרב ב-19 בספטמבר 2024, והוא בן 20 בנופלו. תומר ז"ל גדל והתחנך בשכונת אחוזה בחיפה, למד בבית הספר היסודי "זיכרון יוסף" ובבית הספר העל-יסודי "עירוני ה'". ב-10 בדצמבר 2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני. ב-19 בספטמבר 2024, במהלך פעילות מבצעית סמוך למוצב פרג שברכס רמים, פתחה חוליית מחבלי חיזבאללה באש לעבר הכוח באמצעות טיל נ"ט. תומר נפגע מרסיס ונהרג במקום. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה והותיר אחריו הורים ואח.
הרב אליהו בלום, רב קהילת נווה שאנן ורב בית הכנסת רמב"ם בחיפה, קרא במהלך הטקס את תפילת "יזכור".
את הערב ליוו על הבמה אברהם טל, אמיר דדון, דיקלה, ירדנה ארזי ונונו, ובין קטעי המוזיקה שולבו סיפורים ומפגשים שנשאו מסר של זיכרון, חוסן ותקווה. לצד האמנים הופיעו 24 נגניות ונגנים, יחד עם להקת זרוע הים, תזמורת מרכז יובל למוזיקה, להקת הנוער חיפה וסטודיו JUST DANCE, שהוסיפו לערב ממד מוזיקלי ואמנותי רחב.
באירוע השתתפו ראש עיריית חיפה יונה יהב, סגני ראש העיר, מנכ"ל העירייה דוד לוריא, חברי מועצת העיר חיפה, משפחות שכולות, אנשי כוחות הביטחון וחברי מועצת העיר.
(גיל מלר ע/דובר עיריית חיפה)




