Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
זהירות: הזמנת DNA בדרך
האם ההאקרים הבאים יגיעו מהמעבדה הביולוגית? תחום הנדסת הגנים הפך לנגיש וקל כמו הזמנה באינטרנט, אולם מחקר שנערך בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מזהיר שניתן לרמות את מערכות ההגנה הדיגיטליות בקלות רבה. החדשות הטובות: החוקרים פיתחו אלגוריתם חדש שנועד לתפוס את הפרצות הללו. פרטי השיטה פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications
פרופ' איסנה וקסלר-לובלינסקי, צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בעולם שבו כל אחד יכול להיכנס לאתר אינטרנט, להזמין פיסות של חומר גנטי (DNA) לפי דרישה, ולקבל אותן בדואר, מגיעים אתגרים חדשים בתחום מניעת סיכונים ביולוגיים. כדי למנוע מצב שבו גורמים עוינים מזמינים חומרים רעילים (כמו טוקסינים), חברות שמייצרות DNA סינתטי סורקות את ההזמנות הדיגיטליות שהן מקבלות ומחפשות רצפים חשודים. אולם קבוצת מחקר בהובלת פרופ' רמי פוזיס ופרופ' איסנה וקסלר-לובלינסקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב חשפה נקודת תורפה מדאיגה: תוקפים פוטנציאליים יכולים לעקוף את הבדיקות על ידי פיצול הרצפים המסוכנים למספר חתיכות תמימות לכאורה.
התקנים הרגולטוריים כיום דורשים לסמן רצפים חשודים רק אם הם עוברים אורך מינימלי מסוים (למשל, מקטעים רציפים של מעל 50 "אותיות" גנטיות). המחקר מראה שאם לוקחים רצף של רעלן, מפצלים אותו למקטעים קטנים יותר, כלי הסינון עלולים בחלק מהמקרים לפספס את האיום היות ומקטע בודד לא עובר את רף האורך הנדרש. מכאן מסתמנת סכנה כשהחומרים מגיעים למעבדה של הלקוח. כל מה שצריך לעשות הוא "להדביק" את המקטעים בחזרה באמצעות כלים מעבדתיים שגרתיים, ולקבל את הרצף שמקודד את הרעלן המקורי.
החוקרים לא רק זיהו את החורים באבטחת התהליך והתריעו מפני שימוש זדוני, אלא אף פיתחו שיטה לפתרון הבעיה, המבוססת על אלגוריתם מתקדם בשם GED (gene edit distance). האלגוריתם מחשב את הסבירות להפוך את הרצף המוזמן לרצף רעיל מוכר. הוא סורק את ההזמנה כולה, מרכיב את הפאזל הדיגיטלי, ומזהה האם ההתאמות המקומיות של המקטעים הקטנים יוצרות יחד רצף מסוכן. "התוקפים נהיים מתוחכמים יותר ולכן גם מערכות ההגנה חייבות להתקדם בהתאם", מסבירה שקד טיורי-עטיה, מאסטרנטית שהובילה את המחקר. "במקום רק להסתכל על כל מקטע בנפרד ולשאול 'האם זה רעיל?', אלגוריתם GED מעריך את 'המאמץ' שיידרש מביולוג כדי להרכיב את הרעלן מחדש במעבדה. ההסתכלות הרחבה הזו היא שמאפשרת לנו לבלום איומים מוסווים".
החוקרים בחנו כיצד פיצול רצפי DNA למקטעים קצרים יותר משפיע על ההתראות המופקות על ידי כלי סינון DNA. התהליך כלל יצירת מאגר נתונים של רצפי רעלנים ויישום שלוש אסטרטגיות הסוואה על רצפים אלו: הסוואה באמצעות רווחים- החדרת DNA שאינו מזיק בין המקטעים , תוך שמירה על הסדר המקורי שלהם. הסוואה באמצעות החלפת מיקומים- סידור מחדש ו/או היפוך של המקטעים באופן שרירותי כדי לשבש את המשכיות הרצף. הסוואה באמצעות רקומבינציה- פיזור המקטעים בין מספר מבנים גנטיים בתוך אותה הזמנה. כל האסטרטגיות מאפשרות לשחזר את הרצף המלא במבחנה או בתוך תא חי.
ההערכה של יכולת זיהוי הרעלנים כללה שני כלים מסחריים, כלי בקוד פתוח SeqScreen, ואתGED , שפותחו למטרות סריקת DNA; והתבצעה הן על רצפים שעברו הסוואה, על רצפים שלא עברו הסוואה ורצפים שאינם מקודדים רעלנים.
תוצאות ההערכה מראות שהכלים המסחריים ו-SeqScreen מזהים ברגישות גבוהה כאשר לפחות אחד הפרגמנטים היה מעל 50 אותיות, בהתאם להנחיות הרגולטריות. רק שלושה רצפים מסוימים התפספסו על ידי הכלים למרות שהכילו פרגמנט מעל 50 אותיות. מפעילי הכלים מתחקרים את הסיבה לפספוסים בודדים אלו. Blast – כלי ביואינפורמטי הנפוץ ביותר להעמדת רצפים, התקשה לעשות הפרדה טובה בין רצפים בטוחים לאלו שמקודדים רעלנים ועברו הסוואה. לעומת זאת, אלגוריתם GED השיג הפרדה מלאה בין שתי הקבוצות והגיע לרמת דיוק של 100% מבלי לייצר התראות שווא.
זיהוי מקטעי DNA קצרים מאוד עלול לייצר הרבה התראות שווא כיוון שאלו עשויים להימצא לא רק ברעלנים אלא גם ברצפים תמימים בטבע. שיטת GED הצליחה להתמודד עם האתגר על ידי הרכבה של מספר מקטעים לשאילתות ארוכות יותר.
"המחקר הזה הוא דוגמה למבחן חדירה יזום, שמטרתו לבחון פרצות אבטחה ולאפשר לחברות ביוטק לתקן אותן לפני שגורמים עוינים יתחילו לנצל אותן", מסביר פרופ' פוזיס. "את סט הרצפים המוסווים תרמנו לארגונים בינלאומיים המפתחים את תקני הבטיחות לתעשייה. המסר הוא ברור: ככל שהביולוגיה נגישה יותר לציבור, כך מעטפת ההגנה הדיגיטליות שלה חייבת להיות מהודקת יותר".
החוקרים תרמו את מאגר הנתונים של הרצפים המוסווים ששימשו במחקר לארגונים בינלאומיים (כגון ה IGSC-וארגון סיכון הביטחון הביולוגיSBRC -), במטרה לשפר את תקני הבדיקה התעשייתיים לקראת כניסת תקנות מחמירות יותר לתוקף. קוד המקור עבור האלגוריתם GED זמין לציבור - :
https://codeocean.com/capsule/4574416/tree/v1
קבוצת המחקר כללה את: שקד טיורי-עטיה, ולדיסלב קוגן, טל לוי, דור פרביאש, פרופ' ברק רוטבלט, פרופ' איסנה וקסלר-לובלינסקי ופרופ' רמי פוזיס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושותפים נוספים מהחברות RTX BBN Technologies, Aclid, Signature Science ואוניברסיטת רייס, ארה"ב.
מחקר זה נתמך ע"י מרכז מחקר הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מענק מס' 170/20-300/16) ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (מענק מספר 8500).
(דיתי הורביץ-ארד סגנית דובר אוניברסיטת בן גוריון בנגב)
שקד טיורי עטיה,.צילום: אלון עטיה
פרופ' רמי פוזיס.צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב