www.rinunim.co.il


Deprecated: Function split() is deprecated in /home/rinunimc/public_html/PrintArticle.php on line 64
בוועידת המשפט ה-10 במספר של לשכת עורכי הדין. צילום: לשכת עורכי הדין
שרת הפנים איילת שקד, ח'כ יולי אדלשטיין, יו'ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח'כ גלעד קריב, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן,
בוועידת המשפט העשירית של לשכת עורכי הדין התקיים מושב בנושא קידום חקיקת חוק יסוד: החקיקה, בו השתתפו בין היתר שרת הפנים איילת שקד וח'כ יולי אדלשטיין.

במהלך דבריה אמרה השרה איילת שקד בנוגע מינוי שופטים לעליון: 'אני מניחה שמתוך ארבעה שופטים ננסה למנות שני שופטים שהם יותר שמרנים ועוד שני שופטים שהם יותר ליברליים. בגלל מבנה הוועדה נראה לי שהפעם נעשה שניים שניים. מכיוון שבקדנציה הקודמת הובלתי בחירה של ארבעה או חמישה שופטים ששייכים לזרם השמרני זו הזדמנות היסטורית לאזן את בית המשפט'.

על החוק למניעת בחירה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים: 'מתוך תפיסת עולם שאנחנו לא רוצים שיועץ משפטי לממשלה יוכל לקבוע מי ראש ממשלה ומי לא, אני בעד קצבת כהונה וסוג של חוק צרפתי מרוכך'.

על עתירת חברי הכנסת לבג'ץ בנוגע לחלוקת הוועדות: 'זו צביעות לשמה וטיפשות לשמה. אני אומרת תמיד שבית המשפט לא צריך להיות גננת של הכנסת. כל המחלוקת היא על מקום אחד בוועדת הכספים ובית המשפט לא צריך להיות זה שיכריע, ואני חושבת שזה שחברי כנסת מהליכוד פנו לבית המשפט שיתערב, זה דבר מסוכן ותקדימי ולא סתם היו חברים בסיעה, כמו ח'כ יריב לוין, שלא היו מוכנים להצטרף לעתירה'.

על בחירת יועץ משפטי חדש לממשלה: 'זה אחד מהתפקידים הכי קשים במדינת ישראל, נדרשות יכולות משפטיות מאוד טובות ואופי חזק. יש מועמדים חזקים מבפנים ומבחוץ, אין בזה חוקים ויש יתרונות וחסרונות לכל אחד. צריך לבחור פר מועמד לא כל כך משנה מאיפה הוא בא'.

על ההסתה והאלימות: 'אני מסתובבת עם אבטחה, וכשרת פנים אני לא צריכה להיות מאובטחת. וזה בגלל הסתה שכולם יודעים מצד מי. יש הסתה שלא היה דבר כזה במדינת ישראל, אולי רק לפני רצח רבין, וגם אני לא בטוחה כי אז לא היו רשתות חברתיות. הציבור לא תמיד יודע מה האמת כי הרבה אנשים ניזונים מהרשתות ומהפייק ניוז'.

****

ח'כ יולי אדלשטיין על ההחלטה לא לקיים את פסיקת בית המשפט כיו'ר הכנסת: 'זה לא שהמעשה נחשב לתקין, אלא זה המעשה הכי נכון שיכולתי לעשות. לא הייתי מוכן לגרור את המדינה לקרבות רחוב בנושא הזה: תומכי בג'ץ מול תומכי הכנסת. ולגבי הביקורת, אמרתי אז ואומר גם היום . כדאי לחזור על קורס האזרחות בבית הספר.

אני חושב שרבים מאוד במערכת המשפט בפרספקטיבה של שנה, רואים את הדברים אחרת. יש הפרדת רשויות במשטר שלנו כמו בכל משטר תקין, והניסיונות הנלוזים לצייר זאת כהתנהגות עבריינית, אלה ניסיונות של אנשים או שלא למדו אזרחות או שמתעלמים ממה שלמדו. אין שום דרך לתת לבית המשפט העליון להתערב בפרוצדורות של הכנסת, כמו שלי אין שום הבנה של הליכים תקינים בבית המשפט העליון ואם אני אעמוד ואכתוב פסקי דין על מה צריך להיות בבית המשפט העליון יצחקו עליי'.

על הבחירות העתידיות לראשות הליכוד: 'כשייקבע תאריך פריימריז לראשות הליכוד, ואני כן חושב שצריך לקבוע תאריך, אני אודיע על החלטתי, אך לטעמי מדובר בתהליך מבורך ודמוקרטי. אם הייתי היום בראש הליכוד, היינו היום בממשלה'.

*****


בוועידת המשפט העשירית של לשכת עורכי הדין נערך בפאנל בנושא ייעול ההליך הפלילי במציאות משתנה בו השתתפו בין היתר יו'ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח'כ גלעד קריב ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן'.

*במסגרת ראיון עם משה גורלי אמר ח'כ קריב: 'ועדת החוקה שיש לה סמכות ליזום חוקי יסוד, יכולה לקדם את הפרק החוקתי של מדינת ישראל שיש בה יסוד של שוויון. לגבי השוויון. אני לא בטוח שעקירת עקרון השוויון מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הייתה פשרה. אנחנו נמצאים כרגע בקואליציה ייחודית, מימינה ועד מרצ ורע'מ וזה יוצר בעיני הזדמנות ייחודית להגיע למכלול יישומים, בין היתר חוקתיים, שבהחלט צריכים להיות גם הישגים חוקתיים.

לצערי ההסכם הקואליציוני לא מאפשר לנו לעשות הכל, אבל אנחנו לא נאפשר חקיקה בתחום הגיור שתישאר רק לאורתודוקסים. יש לנו בהחלט שותפים, גם בצד הימני של המפה. לאט לאט נקבע עובדות בשטח. הסיפור הוא לא הסיסמאות, הכותרות, הויכוח ביני לבין פורוש, אלא האם יקדמו אותנו לכדי מציאות פלורליסטית דה פקטו'.


על פסקת ההתגברות ופיצול תפקיד היועץ המשפטי: 'אנחנו חייבים לא לבלבל בין מהלך להחלשת כוחם של המוסדות החשובים לבין דיון ענייני, רציני, מכובד, בסוגיות מפתח בשיטת המשטר שלנו. ישנה סכנה גדולה בסירוב להתדיין על הדברים. כשמדברים על פיצול התפקיד, צריך לשאול קודם מה הבעיות שמנסים לפתור, מה האתגרים, רק אחרי שנגדיר את הבעיות ונסכים על הבעיות נדבר על הדרכים לתיקון העניין'.

***

*במסגרת ראיון עם חן מענית, אמר עו'ד שי ניצן על האלימות בחברה הערבית: 'יש בעיות יסוד בחברה שהן בראש ובראשונה, בעיות של חינוך, של תפישה חברתית. יש תופעות שהשורשים שלהם עמוקים. ברור שהמשטרה צריכה לעשות הכל, היא צריכה הרבה כוח אדם.

דווקא בכהונה של המפכ'ל הקודם רוני אלשיך פתחו תחנות ביישובים, מהלך שלא עשו עשרות שנים, כי חששו. דבר קריטי להצלחת מאבק בפשיעה בכל מקום זה שיתוף פעולה של האוכלוסייה הסובלת. אי אפשר לנהל משפט כשאין עדי תביעה. אנשים לא רוצים להסתבך ולא רוצים להעיד, קשה להאשים אותם כי הם מסכנים את חייהם ואת חיי המשפחות. היום אני חושב שהם ממש מבקשים שיכניסו משטרה לרחובות'.

על התארכות ההליך המשפטי: 'את מערכת המשפט צריך לחזק, המדינה צריכה לתקצב יותר שופטים, יותר פרקליטים. גם השופטים צריכים לעשות חשבון נפש. חתונת השנאה הסתיים השבוע אבל התיק לקח חמש שנים שזה לא סביר'.


על משפט זדורוב: 'עמית אייסמן נתן לארבעה פרקליטים ללא קשר קודם לתיק לבחון האם יש סיכוי סביר להרשעה. הם כולם ענו לדעתנו יש סיכוי סביר. תיק של רצח בכלל, ושל ילדה בת 12 בפרט, לא יעלה על הדעת מבחינתי שאם הפרקליטות סוברת שיש גם היום מספיק ראיות להרשעה, לפתוח שוב את התיק. על קבלת הפנים שחיכתה לו כשהוא יצא למעצר בית, גם התקשורת צריכה לעשות חשבון נפש. בן אדם לא ייצא זכאי לפי תכנית טלוויזיה מסוימת. הפרקליטות צריכה להוכיח שזדורוב אשם מעבר לכל ספק סביר'.
שרת הפנים איילת שקד. צילום: לשכת עורכי הדין

גלעד קריב. צילום: לשכת עורכי הדין

שי ניצן. צילום :לשכת עורכי הדין


הדפסה            חזרה לידיעה