אסי דיין ז"ל ממליץ בהקדמה לספר 'כך היינו':

'אני מודה שנשמתי לרווחה. היה זה כשרותי איש כסית הביאה לי עותק של ספרה המטה-ביוגראפי 'זהירות מהדלת' (שמו הקודם של הספר). רותי היתה נשואה למויש'לה איש כסית, אולי הטוב שבידידי, שהלך לעולמו כאילו נפטר בטרם עת מכל הפנאי הזה ותוך חוסר התחשבות בחבריו שנשארנו, כפי שנהג לומר:

'לקחת הכל אבל במידה'. אז חשבתי שרותי כתבה ספר סטייל 'השם-יקום-דמו' ואני אאלץ 'לאהוב' את הספר בגלל מויש'לה, .אבל לשמחתי גיליתי שהמדובר בסופרת ולא אשתו-של, אשר כתבה תיאור מבריק, מדויק ומעורר התפעמות של התקופה, האנשים והנופים, של מי שהשקיפה על מחוזות חייה וחיי מנקודת ראות של מי שמעז, כפי שניסח אנדרה ג'יד: 'הכתיבה הטובה תחילתה בשיגעון וסופה בהיגיון'. רותי לא מוותרת על הגובה המוחלט של העיניים המתבוננות בדור וחצי של אנשים שלקחו את חייהם ופיזרו אותם בין התפל לנעלה, בין האסור והאסור יותר.

רותי מצליחה להיזהר מהתווית ה'מיתולוגית' של הנוער-אובד-העצות הזה ואחר כך האנשים שייסדו את ארץ השטות והתלות הזאת שבה רותי עצמה כותבת את חייה לא בצל-של ולא על-יד-כאילו ובערך אלא בדיוק נמרץ של חולשותיה האנושיות, ועוצמת הסופר כשהוא ממריא מן הביוגראפי אל האובייקטיבי והנישא, בעיקר בצורה שבה היא ניגשת לעלילה הסוערת, המסוממת, היומיומית הטריוויאלית והכמעט באנאלית של 'כל המרד הזה' שאיש מאיתנו לא ידע בדיוק במי, על מה ולמה זה נחוץ.

אכן, 'זהירות מהדלת' (או כפי שמופיע בכתובים כאילו הנאצים כתבו בכניסה ל'מקלחות' : 'זהירות מדרגה') הוא הכינוי הנכון לתחושת העל-זמניות שהספר יוצר בקורא, אפילו כשהוא עדיין מבכה את מות ידידו היקר, אבל מאושר לדעת שהשאיר אחריו אשה ברוכת כישרון שיותר מראוי לראות את ספרה על מדף הספרים שלנו'.


רותי איש כסית כותבת 'תודה מיוחדת לאסי דיין שבזכותו הספר הפך להיות שלם. לדורית זילברמן שסייעה לי בתחילת דרכו של הספר. לתמר איש כסית שהייתה פעילה בקידום הספר. תודה לכל מי שתמך בהוצאתו לאור של הספר'.


מה כותבת עורכת הספר 'כך היינו', נורית פלד-קירשטיין?

'זהו אחד הספרים הארוכים שערכתי עד כה' (387 עמודים.ר.ק.). הוא ליווה אותי בחודשים האחרונים והיה לי עולם מקביל שבו הייתי נוכחת לגמרי, כמעט בגופי, בד בבד עם עולמי שלי. הוא הוציא ממני רגשות בעוצמה אחרת, כלומר, אין זה מחזה נדיר לראות אותי בוכה או צוחקת או מחזיקה את הלב מול טקסטים שאני עורכת, אבל פה הכל היה באקסטרים. כל הרגשות ה'רגילים' היו שם וגם כל הדקויות ביניהם. אני לא זוכרת מתי הכנסתי להקדמה דברי שבח כמו אלה שכתב על הספר הזה אחד הגאונים שיצרו פה, אסי דיין. אני לא זוכרת מתי הצטערתי ככה שהעבודה נגמרת. התאהבתי בו, לגמרי'. עד כאן דבר העורכת של הספר ואני שהצטרפתי למסע הזה מודה שקראתי את הספר מהדף הראשון ועד האחרון מרותקת אין קץ ובתום קריאתו חשבתי שלא פלא שהתאהב במי שהפכה לאשתו, רותי איש כסית,


הפקה: יהורם גלילי, גלילי הוצאה לאור
עיצוב הספר: סטודיו לב ארי
עיצוב כריכה: תמר איש כסית
איור: תמר איש כסית
צילום בכריכה הקדמית: פוטו לאדי

98 ש'ח. הוצאת 'גלילי'