עשרות יזמים ובכירים מתעשיית ההייטק השתתפו בכנס הצפון השנתי לקידמה טכנולוגית ולשילוב חברתי ביוזמת מוסד שמואל נאמן בטכניון, המכללה האקדמית לה

כדי להתמודד בהצלחה עם הסוגיות האנושיות, הכלכליות והחברתיות אליהן מובילה המהפכה הדיגיטלית, התקיים השבוע כנס הצפון לקדמה טכנולוגית ולשילוב חברתי ביוזמת מוסד שמואל נאמן בטכניון, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה והמכללה האקדמית גליל מערבי

פורסם ב: 16/11/2021 18:09

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה פרופ אריה מהרשק. צילום :באדיבות המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. צילום: אורט בראודה
הכנס התמקד השנה בנושא הרחבת סיפור ההצלחה של ההייטק גם לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל ועשרות יזמים ובכירים מתעשיית ההייטק השתתפו בכנס הצפון השנתי לקידמה טכנולוגית ולשילוב חברתי.
הבכירים שיתפו בסיפורם האישי לצד התובנות שלמדו, במטרה להרחיב את יכולות ההייטק מחוץ למרכז ולייצר חוסן חברתי באמצעות ההייטק

המהפכה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום, בכל ענף ובכל תעשייה, ומתחוללת בעוצמה ובקצב מהירים מקודמותיה, עם השפעות מורכבות בסוגיות חברתיות מרכזיות דוגמת: תעסוקה, רווחה, בריאות, חינוך, חופש הפרט וביטחונו.

כדי להתמודד בהצלחה עם הסוגיות האנושיות, הכלכליות והחברתיות אליהן מובילה המהפכה הדיגיטלית, התקיים השבוע כנס הצפון לקדמה טכנולוגית ולשילוב חברתי ביוזמת מוסד שמואל נאמן בטכניון, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה והמכללה האקדמית גליל מערבי, שהתמקד השנה בנושא הרחבת סיפור ההצלחה של ההייטק גם לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל.

בכנס השתתפו אנשי ונשות אקדמיה ותעשייה, מנכלים/ות בעבר ובהווה מתעשיית ההייטק, אנשי/נשות עסקים ויזמי הייטק לצד אנשי/נשות מדע ורוח, ששיתפו את הנוכחים בנקודת המבט שלהם ובניסיונם לשלב בין החברתי לטכנולוגי מתוך שאיפה להרחיב את יכולות ההייטק מחוץ למרכז.

פרופ' אריה מהרשק נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה דיבר על הדיגיטציה כבסיס לתעשייה 4.0 וציין כי זו יוצרת גלי הדף המושכים את הייצור "הביתה": "אם בעבר סין היוותה את מרכז הייצור של העולם בזכות כוח העבודה הזול, היום הדיגיטציה מאפשרת קווי יצור אוטומטיים מקומיים המפחיתים את הצורך בכוח עבודה זה. הייצור המקומי מחולל יתרונות רבים, בין השאר היכרות טובה יותר עם המוצר וכן השבחה ופיתוח של הדור הבא.

פרופ' אריה מהרשק סיפר כי הביקוש הגובר לדיגיטציה מביא לעלייה בדרישה לכוח אדם תפעולי מיומן המוכשר להתמודד עם המערכות המודרניות. אולם אנו נמצאים בתקופה בה קיים מחסור חמור במהנדסים, מגמה שרק תלך ותחריף כל עוד האקדמיה לא תשכיל לצייד את בוגריה בארגז כלים רלבנטי לצרכי התעשייה בת ימינו. פרופ' מהרשק התייחס גם לעובדה כי התעשייה היצרנית במדינת ישראל ממוקמת ברובה בפריפריה ולכן מהפכת הדיגיטציה מהווה הזדמנות מיוחדת לתמורה משמעותית שתאפשר ייצור מתקדם, השבחת הפיריון והקפצת תעשייה זו אל עבר המאה ה-21 - לחיזוק החוסן הכלכלי והלאומי.

אהרון אהרון לשעבר מנכ'ל רשות החדשנות הסביר מדוע הפריפריה היא הורמון הגדילה של ישראל ודיבר על הפוטנציאל הלא ממומש של הגליל: "30% ממפעלי התעשייה נמצאים בגליל והשכר הממוצע שם עומד על כ-11 אש"בעוד ש-73% מחברות ההזנק נמצאות במרכז, שם השכר הממוצע עומד על כ-21 אש'ח. הריחוק הזה מצביע על ריחוק תפיסתי בין המרכז לפריפריה שגורמים לפערי שכר ופיריון מאוד גדולים בין שני המקומות.

אין ספק שההייטק הישראלי שובר שיאים עם 82 חברות יוניקורן (שמהוות כ-10% מסך כל היוניקורנים בעולם), שווי חברות של כ-300 מיליארד דולר וגיוסי הון של כ-14 מיליון דולר, אולם כשמסתכלים על התעשייה, שם עובדים כ-73% מסך כוח העבודה התעשייתי, הפריון הוא מאוד נמוך נמוך (61% מוצר תעשייתי) והייצוא התעשייתי הוא כ-52%.

למרות הצלחת ההייטק, ישראל משתרכת מאחור בכל הקשור לפיריון לשעת עבודה ביחד למדינות ה- OECD ומדובר בפער יציב שנמשך לאורך שנים. מדובר בבעיה ברמה לאומית, שללא טיפול נכון לא נצליח לסגור את הפערים. החיבור בין התעשיות ובפרט בפריפריה הוא חיוני. להייטק יש פוטנציאל הון אנושי שכרגע לא ממומש ואם מסתכלים על התעשייה היצרנית, הטמעה של חדשנות תעלה את הפיריון ותיצור יתרון תחרותי ועל כן יש לתת את הדגשד בחיבור בין 2 תעשיות, מה שיביא את המענה לצמצום הפער'.

בכנס השתתפו גם דוברים רבים שמגיעים מתוך תעשיית ההייטק, ששיתפו בסיפורם האישי בדרך להצלחה והסבירו את החשיבות הרבה בקידום תעשיית ההייטק דווקא בפריפריה. בין הדוברות הייתה רים יונס, יזמת טכנולוגיה ופעילה חברתית ערבייה-ישראלית והבעלים ומייסדת משותפת של חברת הטכנולוגיה הרפואית “אלפא אומגה”. יונס שיתפה בסיפורה האישי שלה ושל בעלה, עימאד, שלפני קרוב ל-30 שנה הקימו את 'אלפא אומגה', מפעל קטן שהחל בבית הוריו של עימאד בנצרת ושימש לייצור עזרים רפואיים.

תוך שנים ספורות המפעל הקטן הפך לחברה מצליחה שמעסיק מאות עובדים ומהנדסים, ומוכר את מוצריו, בעיקר להתמודדות עם פרקינסון ומחלות עצביות אחרות, בכל רחבי העולם: ארה'ב, אירופה, סין וכמובן בישראל. רים עצמה הפכה למושא של השראה, אחרי שהצליחה להקים מפעל משגשג וחדשני בחברה הערבית, בפריפריה של מדינת ישראל. הצלחת החברה עודדה צמיחה של חברות הייטק נוספות במגזר הערבי וכיום פועלות בנצרת כ-70 חברות טכנולוגיה. רים ועימאד מאמינים בהייטק בפריפריה ומעוניינים לייצר עבודה למהנדסים בכלל ובפרט למהנדסים מהמגזר הערבי.

מרכזי תעסוקה הייטק בפריפריה מהווים עוגן וצמיחה כלכלית לאוכלוסייה באזור ומייצרים כוח כלכלי עבור המדינה, שכן פיזור נכון של האוכלוסייה ושל מרכזי התעסוקה הם המפתח להצלחה. הפוטנציאל התעסוקתי שבאזור, הקירבה למוסדות אקדמאים וחברות תעשייה, לצד התמריצים, ההטבות והמענקים של הממשלה לפריפריה מהווים פוטנציאל חיבור והטמעה של צמיחה ופיתוח טכנולוגיות חדשות.

גיורא שלגי מנכ'ל רפא'ל לשעבר ויזם כנס הצפון סיפר על הסיבה שהביאה לרעיון של הכנת כנס שיחבר את המעגל החברתי והטכנולוגי: 'בעבר, בהיותי סטודנט, נשיא המוסד האקדמי בו למדתי אמר שאם יבקשו ממהנדסים לתכנן צינור דם הם לא ישאלו מאיפה הדם מגיע. המשפט הזה מלווה אותי מאז ובשנים האחרונות עולה בי החשש כי יש בו מן האמת ואני מפחד מהרגע בו חברי המהנדסים יתאימו לתפיסה הזו, שמשמעותה חוסר איכפתיות מהאחר.

הקצב העוצמתי בו מתחוללת המהפיכה הדיגיטלית, מחייב אותנו לחשוב כמה צעדים קדימה כדי ליצור איזון בין הממדים הטכנולוגיים לחברתיים. כך נולד רעיון הכנס, מתוך מטרה להקים פרויקט לאומי שיתמקד בסוגיות הנוגעות לשילוב בונה בין אתגרים חברתיים לפריצות דרך טכנולוגיות שבמרכזן נמצא נושא המהפכה הדיגיטלית, מהפיכה שעוצמתה וקצב התקדמותה נשלטת על ידי אנשי טכנולוגיה והנדסה.

ההרצאות בכנס דנו בחור השחור של תעשיית ההייטק המצליחה בישראל, שמאופיינת במובלעות גיאוגרפית וחברתיות שיוצרות קיטוב סוציאקונומי מסוכן. עוד הדגישו את חשיבות ההון האנושי לצד הצורך החיוני לקדם תעשיית הייטק בפריפריה והדוברים שיתפו מניסיונם האישי לרבות הלקחים והתובנות שיש לאמץ בכדי לממש את הסינרגיה הקיימת בין העולם הטכנולוגי לעולם החברתי לטובת חוסן ורווחה חברתית-כלכלית.
אהרון אהרון באדיבות המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. צילום: אורט בראודה

סטודנטים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. צילום: באדיבות המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מפגשים :
*   במשכן לאמנויות הבמה התקיימה אתמול...
*   אירוע TechWomen השביעי בטכניון: נשים למדע...
*   חברת הכנסת עו'ד לימור מגן תלם קיימה...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים