מטהרן לחיפה, מסלג'לין לאזילקט. פרופ' אמריטוס מוסא יודעים מהטכניון לחתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים. כתבה: רונית קיטאי. צילום: מיקי קורן

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון : 'אנו גאים ומאושרים בזכייתו של פרופ' מוסא יודעים בפרס ישראל בחקר מדעי החיים ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית. מעטים המדענים הזוכים, לצד הישגים מחקריים מרחיקי לכת, לראות כיצד מחקריהם הבסיסיים מיתרגמים ליישומים המשפיעים על רווחת האדם'

פורסם ב: 22/03/2022 10:55

פרופ' אמריטוס מוסא יודעים. צילום: מיקי קורן דוברות הטכניון
בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ' יודעים 'על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים'.

הוסיף נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון: 'עבודתו המחקרית של פרופ' יודעים חוללה שינוי דרמטי בהבנתן של מחלות נוירודגנרטיביות אולם לא זו בלבד; היא הובילה לשיפור עצום באיכות חייהם של חולי פרקינסון. זהו פרס ישראל שלישי המוענק השנה לחוקרי הטכניון, אירוע שיא בתולדותיו, ואנו מלאי גאווה'.

פרופ' יודעים נולד בטהרן למשפחה בת חמישה ילדים. בית הכנסת ברובע היהודי בטהרן היה רכוש המשפחה, שניהלה את כל שירותי הקהילה בנושאי דת. ראשי המשפחה היו בעלי הידע ונתנו עצות רבות לחברי הקהילה, ומכאן שם המשפחה 'יודעים'.

בגיל 12 נשלח מוסא לאנגליה, ומאז לא שב לאיראן. באנגליה הוא התחנך בפנימייה יהודית בברייטון וב-1959 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בקנדה נחשף לעולם הביוכימיה של המוח (נוירוכימיה), ובעקבות זאת החליט לפרוש מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט בביוכימיה ובפסיכיאטריה. מקנדה חזר לאנגליה, שם עבד באוניברסיטת לונדון, באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 1972 שמע לראשונה על סלג'לין , תרופה שפותחה על ידי ניצול השואה ההונגרי יוסף קנול , ונסע אליו כדי להביא את מרכיביה. בשנת 1975 ביקר בישראל וכאן שמע מידידו, פרופ' רפי משולם, שבפקולטה לרפואה ע'ש רפפורט מחפשים פרמקולוג שיקים את המחלקה לפרמקולוגיה ויעמוד בראשה. פרופ' יודעים אפילו לא ידע שיש בטכניון פקולטה לרפואה, אבל נענה לפנייתו של הדיקן הראשון של הפקולטה, פרופ' דוד ארליך, וקיבל את המשרה. ב-1977 עלה לישראל מתוך החלטה שכאן ימשיך את מחקר הסלג'לין.

(דורון שחם)

בפקולטה לרפואה של הטכניון החלו פרופ' יודעים ועמיתו פרופ' ג'ון פינברג לפתח את התרופה לפרקינסון יחד עם חברת טבע. בשנת 1981 הם כבר ידעו שבידיהם תרופה יעילה לטיפול בפרקינסון, אבל רק בפברואר 2005 אושרה התרופה "אזילקט" (Azilect) על ידי ה-FDA לטיפול בחולי פרקינסון.

פרקינסון היא מחלה כרונית הפוגעת בהתמדה ביכולותיו של החולה, וגילם הממוצע של החולים בה הולך ויורד. כיום ידוע ש"אזילקט" יעילה בטיפול בשלבים שונים של מחלת פרקינסון הן כתרופה יחידה הן בשילוב עם התרופה L-dopa. אזילקט אף נבחרה על ידי NIH, מכוני הבריאות האמריקאיים, כנושא מחקר עיקרי בחקר מחלות נוירודגנרטיביות. זו התרופה הראשונה שלא רק מרככת את הסימפטומים של המחלה אלא מאטה אותה ממש, בעיקר כשהיא ניתנת בשלבים מוקדמים של התפתחותה.

במשך עשרות שנים ניהל פרופ' יודעים את המרכז ע"ש איב טופף לחקר מחלות נוירודגנרטיביות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. הוא פרסם כ-800 מאמרים בנושאים שונים הקשורים במוח, במחלות מוח ובמערכת העצבים. כאות הוקרה על פעילותו זכה פרופ' יודעים פעמיים בפרס הרשל ריץ' מהטכניון, בפרס א.מ.ת ובכ-50 פרסים בין-לאומיים חשובים, וכעת גם בפרס ישראל.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מבזקים :
*   חיפה אלופה, ולא רק בכדורגל. הנוער החיפאי...
*   חברת החשמל מתריעה על עליית מדרגה בניסיונות...
*   במחלקת הנוער של 'מכבי חיפה' זוכרים...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים