בעשור השישי והשביעי לחיים מופיעות יותר ויותר תלונות על פגיעה מסוימת בחלק מהמיומנויות החברתיות, פגיעה בתפקוד הזיכרון והדרדרות באיכות חיי המטופל.
רבים מהמבוגרים מתקשים לזכור שמות של אנשים, תאריכים חשובים, מיקומם של חפצים בבית, נטילת תרופות, פגישות ותורים שנקבעו. מחלות נוירולוגיות שונות יכולות להביא לשינויים במערכת העצבית, תיתכן האטה בתהליכי למידה, זכירה וחשיבה וכתוצאה מכך נדרש לנו יותר זמן לרכוש, לעבד ולשלוף מידע חדש.
מסבירה נוהא סאלח: 'השינויים הקוגניטיביים בגיל השלישי, המאופיינים בקשיי זיכרון ותפקוד חברתי, אינם בהכרח סימן למחלה, אלא תהליך טבעי המשתנה מאדם לאדם. אין נוסחה קבועה שלפיה בגיל מסוים יחולו השינויים. ישנם המבוגרים בגיל 90 השומרים על צלילות ויצירתיות, וישנם אחרים החווים קשיים כבר בגיל 60 . המטרה היא לספק למטופלים כלים מעשיים להתמודדות עם השינויים הטבעיים'.
סדנת ההכוונה שבנתה סאלח מציעה מענה רב-מקצועי הכולל שלושה מפגשים ממוקדים:
1. פעילות גופנית מותאמת: בהנחיית הפיזיותרפיסטית גליה קופלס-בייטנר, המשתתפים לומדים על חשיבות התרגול הגופני בשמירה על תפקוד קוגניטיבי.
2. תזונה מותאמת: הדיאטנית הקלינית ניבין עואדיה מעניקה כלים מעשיים לתזונה נכונה ומגוונת התומכת בבריאות המוח.
3. הדרכה קוגניטיבית: יעל ריסמן, מנהלת מכון ריפוי בעיסוק, מציעה טכניקות לשיפור הזיכרון והתפקוד השכלי.
בנוסף, במהלך הסדנא נוהא מעבירה הרצאות בנושאים כגון: מניעת נפילות, נטילת תרופות בטוחה וזיהוי סימנים מחשידים לאירועים מוחיים, וכך היא מסכמת: 'אורח חיים פעיל, תזונה מאוזנת ושימור יכולות שכליות יכולים לשמר תפקוד קוגניטיבי בכל גיל. על הצוות המטפל מוטלת האחריות להיות מודע למצבים אלה ולעזור למטופל בהכוונה, הדרכה ושימור תפקודים קוגניטיביים וחברתיים'.
(טלי שרייר-וגנר)