אמר פרופ' ירון פז: 'תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה היא תעשייה כימית במהותה, שכן היא תעשייה תהליכית המשלבת ריאקציות כימיות מגוונות, דיפוזיה וזרימה וכל זאת בתנאים מבוקרים. על כן אין להתפלא על כך ש-15% מבוגרי הפקולטה משתלבים בתעשייה זו.

כבר יותר מ-20 שנה הפקולטה מקיימת קורס בנושא תהליכי הייצור של התקני מוליכים-למחצה, שמטרתו לא רק ללמד תהליכים אלו מנקודת המבט של מהנדס הכימיה אלא גם להקנות כלים להשתלבות בתעשייה זו תוך יצירת שפה משותפת עם גורמים המגיעים מרקעים מגוונים ומדיסציפלינות שונות. כעת, בזכות המעבדה החדשה, אנו מוסיפים ממד נוסף להכשרה אותה מקבלים בוגרינו'.

המעבדה, שהוקמה כאמור בתמיכת 'אינטל', תאפשר לסטודנטים בפקולטה להתנסות בתהליכי ייצור הדומים לתהליכים המקובלים 'בעולם האמיתי' של תעשיית המוליכים-למחצה: גידול שכבות אטומיות, חמצון סיליקון, איכול רטוב, גידול שכבות מתכת ופוטוליתוגרפיה.

לדברי פרופ' ירון פז, 'מגבלות התקציב הכריחו אותנו להיות יצירתיים, לתכנן ולבנות חלק מתחנות הניסוי בעצמנו ולהתאים את המעבדה לעבודה בחלל שאינו נקי מאבק. צריך להבין שהמעבדה נבנתה בעלות כוללת של פחות מ-250 אלף דולר, סכום זעום בהשוואה למעבדות דומות בתחום.

הרעיון המרכזי היה לאפשר לסטודנטים להכיר, להבין ולהפעיל את מרבית יחידות הפעולה הקיימות בתעשיית המיקרואלקטרוניקה, תוך עקיפת הדרישה למזעור על משמעויותיה הכספיות. בנוסף, הקפדנו על קיומן של דרגות חופש רבות ביחידות הפעולה אותן יצרנו, באופן שמאפשר לסטודנטים 'לשחק' עם המשתנים השונים ועל ידי כך לאמת (ולהתעמת) עם תאוריות בנושא'.


אמרה ד'ר סיגל בן-צבי מ'אינטל': 'המעבדה הזאת היא גולת הכותרת של שיתוף הפעולה בינינו לפקולטה. זו המעבדה הראשונה מסוגה בפקולטות להנדסה כימית בישראל והיא תספק לסטודנטים התנסות בעבודה ממשית וקבלת סט כלים רלוונטי מאוד לתעשייה'.


בצילומים: חנוכת המעבדה. מימין לשמאל: פרופ' ירון פז, ניתאי ארבל, ד"ר סיגל בן צבי, אסתי גזית, חמדה טל ונויה אלמוג

מימין לשמאל: חמדה טל, פרופ' ירון פז, ד"ר סיגל בן צבי, אסתי גזית ונויה אלמוג

פרופ' ירון פז וד"ר סיגל בן צבי במעבדה

אירוע הסטודנטים לכבוד חנוכת המעבדה

שקד רגב, ד"ר אניק קווילה וניתאי ארבל

צילומים: דוברות הטכניון

(דורון שחם)