מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ראש העיר ירושלים משה ליאון, אלוף (מיל') עמוס חורב ויו'ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא. צילום: שרון צור דוברות הטכניון |
עוד היו בין הבכירים סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' וויין קפלן, 'הקרן הציבורית למלגות ירושלים ברי צ'רניאבסקי ונשיא הטכניון לשעבר אלוף (מיל) עמוס חורב שהוא חבר הוועדה הציבורית של הקרן אשר הוקמה לזכר אביו אליהו סוכצ'בר ז"ל.
מאז הקמתה ב-1977 העניקה הקרן למעלה מ-2,000 מלגות לסטודנטים בני ובנות ירושלים במסלולים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. השנה נתנה ועדת המלגות עדיפות מיוחדת לסטודנטים ששירתו במילואים במלחמת 'חרבות ברזל'. אחת המלגות המיוחדות שהוענקו השנה נתרמה לזכרו של סמל ראשון ענר שפירא ז'ל, שנפל ב-7 באוקטובר לאחר שהציל אחרים במיגונית ליד קיבוץ רעים. שפירא היה נכדה של פרופ' ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות בטכניון.
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון הודה לראש העיר ירושלים משה ליאון וליתר הגופים והאנשים המעורבים בקרן ואמר: 'שנה זו אינה דומה לשנים שקדמו לה. בשנה החולפת ספגה החברה הישראלית, ובתוכה משפחת הטכניון, מכה קשה באירועי 7 באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל' שפרצה בעקבותיהם.
3,500 סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מינהלי ואקדמי מהטכניון נקראו בצו 8 לשירות מילואים לאחר אירועי 7 באוקטובר, ואנו תומכים בהם ככל יכולתנו." נשיא הטכניון הוסיף כי "לטכניון תפקיד מרכזי בשיקומה של מדינת ישראל וביציאתה מהמשבר הנוכחי. נמשיך ונתרום לביטחון המדינה ולשיקום כלכלת המדינה והחברה הישראלית. בשנה הזאת נתגאה בהישגינו עד כה ונתחייב להמשיך בדרכנו – דרך של שליחות לאומית ואוניברסלית לטובת החברה הישראלית והאנושות כולה'.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, הפתיע את הנוכחים כאשר הכריז על הגדלת תמיכת העירייה בהיקף המלגות והתחייב כי העירייה תגדיל את מספר המלגות המוענקות מטעמה החל מהשנה הבאה. "יש לי הערכה רבה לטכניון ולתרומתו למדינת ישראל," הוסיף ראש העיר. יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר, פרופ' פרץ לביא, הודה לתורמים והביע את תקוותו כי תרומות עיריית ירושלים והקרן יהפכו למודל עבור רשויות מקומיות נוספות לרווחת סטודנטים בטכניון.
בשם מקבלי המלגות דיבר יהודה מרצבך, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. יהודה מרצבך לומד במסלול השש-שנתי המעניק למסיימיו תואר ראשון ושני. הוא מתגורר בירושלים עם אשתו רחלי, רופאה המתמחה ברפואת נשים במרכז הרפואי 'הדסה' הר הצופים, ועובד במשרד אדריכלים ירושלמים העוסק בשימור. 'שנה האחרונה הציבה בפניי ובפנינו אתגרים מרובים ועירערה את יסודות השגרה שלנו. כמו רבים מחבריי וממשפחתי: אנחנו חמישה אחים לוחמים, גויסתי בבוקר השבעה באוקטובר למילואים לחודשים רבים. אני משרת כלוחם שריון בחטיבה 188 ולקחתי חלק פעיל בלחימה בגזרת הצפון ובלחימה בעזה בשכונת סג'עיה. בתחילת המלחמה איבדתי את חבר הנפש הקרוב אליי ביותר, ינון פליישמן. האובדן היה קשה מאוד ומלווה אותי יום-יום, אך למרות האתגר בחרתי להמשיך בשירות המילואים, שם פגשתי את הישראליות היפה'.
בעיצומה של המלחמה נולדה ליהודה ורחלי בתם הראשונה, הקרויה שקד 'פרח לבן מאיר באמצע ימי החורף החשוכים' כדברי יהודה מרצבך. שבוע לאחר לידתה נפתח סמסטר החורף בטכניון ומרצבך המשיך לחלק את חייו בין המשפחה, המילואים והלימודים בטכניון. הוא הודה בשם מקבלי המלגות והביע תקווה לשובם של החטופים ולימים שקטים.
(דורון שחם)