תערוכה של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בשיתוף בית קנדינוף ויקב טפרברג: השארתי מאוחר, בית - האיורים שמשחזרים את ה-7.10
דואר נכנס
מרבית המציגים הינם ניצולי הטבח ב-7.10 או מפונים מבתיהם, שמעניקים בתערוכה פרשנות למציאות החדשה, דרך סיפורים אישיים, זיכרונות וחפצים. 45 עבודות מקוריות מוצגות שם. . באירוע הפתיחה של התערוכה בבית קנידינוף כיבדו בנוכחותם: יהודית רביץ חברתו של עמית טריינין מ'בצלאל', השחקנית נעמי לבוב ועוד.
עמית טריינין, מייסד מיזם זיכרון עוטף ותערוכה 'השארתי מאחור, בית', וראש תחום איור ב'בצלאל' נשא דברי פתיחה : 'בשבעה באוקטובר כולנו השארנו בית מאחור. לחלקנו אין בית לחזור אליו, הוא נשרף ונהרס, ולאחרים כל מה שידענו על המקום בו אנחנו חיים התנפץ לרסיסים. מאז השביעי באוקטובר ששואלים אותי מה שלומי, השלום הוא לא רק שלי, הוא של המפונים, החטופים, המשפחות השכולות, הפצועים והחיילים. כך גם הבית שננטש ונהרס הוא אמנם ביתם של אנשים פרטיים, אבל גם הבית של כולנו'.
התערוכה הינה פרויקט המשך ל'זיכרון עוטף', מיזם איור של המחלקה לתקשורת חזותית ב'בצלאל' בשיתוף עם חברת WIX, המבקש להנציח את יופיו של חבל הארץ עוטף עזה לפני האסון הנורא שהתרחש בו בשבת ה-7.10.23, במטרה לגייס תרומות למען תושבי ותושבות העוטף שנפגעו. מיזם זה הותיר חותם משמעותי וממשיך להדהד בארץ ובעולם, ובאמצעותו גויסו עד כה מעל מיליון ש״ח למען תושבי העוטף. בעוד תערוכת 'זיכרון עוטף' הייתה תגובה מיידית לטראומה הקולקטיבית המבקשת לצאת מן המראות הקשים ולהתמקד ביופי ובכוחו המרפא של האיור, התערוכה 'השארתי מאחור, בית' מבקשת לחזור ולהתמקד בסיפורים האישיים ובעיבוד החוויות המורכבות.
בין העבודות ניתן למצוא עדויות אישיות, זיכרונות וסיפורים שנותנים ביטוי לסוגיית הבית. המאיירת מיכל דיבואה, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, פונתה מקיבוץ חניתה שבצפון. בסדרת עבודות הקולאז' "שלום-שבת-שלום" היא משחזרת את פינות הבית הצבעוני והשמח, ובעיקר את ארוחות השישי שהיו ידועות בחגיגה ענקית של שפע, צחוק ושמחה. "העבודות, עשויות מחומרים זולים הנמצאים בכל בית בישראל, ונוצרו באופן רעוע ולא מהוקצע על מנת להראות את הצדדים הלא בהכרח פוטוגניים של החיים, בלי הסתרות ובלי שקרים", לדברי המאיירת.
המאייר הוותיק ומרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, נעם נדב, מתאר את מהלך הבריחה של משפחת פחימה משדרות באותה שבת איומה עד הגעתן למנוחה היחסית במלון בירושלים, עבודתו מתארת את נדודי המשפחה כבר ביום האסון ואת המשך הנדודים בשבועות שלאחר מכן. המאיירת יעל ולובלסקי, שבת דודתה הייתה נצורה במשך שעות בביתה שבקיבוץ ניר עוז, יצרה שמיכת טלאים בהשראת בתי הקיבוץ הקטנים שאבדו. גווני העבודה הצהובים מתקשרים למאבק להשבת החטופים אך גם נותנים מקום לאופטימיות וחמימות.
כחלק מאירועי התערוכה יתקיימו סדנאות אמנים.ות רב-תחומיות, שיח עם המאיירים.ות והאוצרים.ות ותתאפשר צפייה בלעדית בפעולה אקטיבית של תיעוד זיכרונות וסיפורים אישיים הנוצרים בחלל הגלריה על ידי המאיירות והמאיירים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בין כלל האירועים תתקיים גם מכירה אשר כלל הכנסותיה יוסבו לסיוע מידי למפונים והמפונות.
מקום: בית קנדינוף יפו תל אביב
אוצרים: גיא און, אמן ומנהל אמנותי בבית קנדינוף ועמית טריינין, ראש תחום איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל
ע.אוצר: עומר עובדיה
תאריך פתיחת התערוכה: 3.7.2024 בשעה 19:00
שעות פתיחה: א-ה 18:00-23:00 שישי ושבת : 12:00-23:00
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים הוקמה ב-1906 והיא האקדמיה הוותיקה והמובילה בישראל לאמנות, עיצוב וארכיטקטורה ואחת האקדמיות החשובות בעולם. מאז הקמתה, היא שואפת לקדם יצירה השואבת השראה מן ההיסטוריה ומן המורשת החזותית המקומית, אך בה בעת שמה דגש על קידום מחקר וחדשנות, יישום טכנולוגיות מתקדמות והוראה רב-תחומית ויצירתית, תוך שיתופי פעולה עם גופי מחקר, אקדמיה ותעשיה בארץ ובעולם.