מילת הקוד: סינרגיה. מהפכת ה-AI בבריאות האדם.כתבה: רונית קיטאי. צילום : קמעו מולטימדיה - Cameo Multimedia

השותפות בין הטכניון לקרן זימין התמסדה בשנת 2022 בהסכם שעל פיו תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון. בראש המכון עומד פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע'ש רפפורט, שהוביל את הכנס שהתקיים עתה בטכניון

פורסם ב: 10/06/2024 14:20

מימין לשמאל : נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' שי שן-אור, נשיא הקרן בוריס זימין, מנהל מכון זימין מארק שמולביץ', מנה
בכנס מכון זימין בטכניון הוצגו חידושים פורצי דרך הצפויים לשנות את עולם הרפואה באמצעות סינרגיה בין בינה מלאכותית, מחקר אקדמי, בתי חולים וחברות פרטיות.

הכנס הייחודי של מכון זימין התקיים בטכניון בהובלת Tech-AI.Biomed– הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI. הכנס התמקד בתרגום של חדשנות אקדמית ליישומים בעולם הרפואה.
שילובה של בינה מלאכותית ברפואה מאיצה ומשפרת כבר כיום את המניעה, האבחון, הטיפול והפרוגנוזה וצפויה להמשיך ולשפר את בריאות האדם. הגישור בין בינה מלאכותית ורפואה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה, התעשייה והמערכת הרפואית, וזה הרציונל המוביל את Tech-AI.Biomed מאז הקמתו.

בכנס השתתפו מנהל מכון זימין מארק שמולביץ', מנהל מכון זימין בתל-אביב פרופ' דוד מנדלוביץ', מנהל האופרציה ב- Breakthrough Prize Foundation לאוניד סולוביי ומנהלת T3 בטכניון רונה סמלר.

פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע'ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון ומנהל Tech-AI.Biomed, הציג את הסינרגיה בין אקדמיה לתעשייה כפי שהיא מיושמת בחברה שייסד, CytoReason. לדבריו, "באופן פרדוקסלי, מהפכת המידע הובילה את הפרקטיקה המדעית למבוי סתום. התפוצצות המידע יוצרת פער עצום בין המידע המיוצר, הגדל מעריכית בשעה שחילוץ התובנות מהמידע הזה גדל בקצב לינארי בלבד.

אחת הבעיות היא שניתוח המידע נעשה במידה רבה באופן ידני, או אנושי, ומכאן הצורך בכלים חדשים לניתוח מידע. בתחום שלי, אימונולוגיה, מתפרסם מאמר כל חצי שעה, ובכלל מדעי החיים – מאמר כל שתי דקות. ברור שקשה מאוד לתכלל את כל המידע הזה ויותר מכך, קשה מאוד לייצר מדע הנשען על כלל המידע הנצבר עד כה. לי, כמדען המחובר מאוד לעולם היישומי ורוצה להשפיע על בריאות האדם, זה מצב מאוד מתסכל."

כך נולד אחד הפרויקטים הגדולים של פרופ' שן-אור – פלטפורמה אחת שתשמש למחקר ופיתוח במדעי החיים בכלל ובפיתוח תרופות בפרט. כדי לפתח ולממש חזון זה ייסד פרופ' שן-אור את CytoReason, המפתחת מודלים חישוביים שמשפרים טיפולים מותאמים-אישית ומאיצים פיתוח של תרופות חדשות. תוך זמן קצר הפכה CytoReason לאחת החברות המובילות בתחומה וזכתה כבר בשלב מוקדם להשקעות משמעותיות של ענקית התרופות פייזר.

מסביר פרופ' שי שן-אור: 'אחת הבעיות המרכזיות בפיתוח תרופות כיום היא שכל התרופות הפשוטות כבר הומצאו, ופיתוח תרופות חדשות הוא תהליך עתיר סיכונים. הכלים שלנו לא מספקים למפתחי תרופות את הנוסחאות הכימיות אלא פלטפורמה חדשה המקצרת את התהליך הזה, מגדילה את ההחזר-על-ההשקעה וכך מעצימה את המוטיבציה של חברות פרטיות לעסוק בפיתוח תרופות חדשות.

מה שאנחנו מציעים הוא טכנולוגיה המצמצמת את אותו פער בין מידע אין-סופי ליכולתנו לעבד את המידע לצרכים יישומיים. טכנולוגיות כאלה עשויות לחולל מהפכה לא רק בעולם הרפואה אלא גם במגוון תחומים רחב, מפיננסים, דרך כריית מחצבים ועד משחקי מחשב'.

הצורך בסינרגיה בין האקדמיה לעולמות אחרים הודגש גם בהרצאתו של פרופ' יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע'ש רפפורט, שהציג לנוכחים את פריצת הדרך במעבדתו בשימוש ב-AI לשיפור תהליכים באבחון רפואי מבוסס היסטולוגיה. הוא הסביר כי 'פתולוגיה, ובפרט היסטולוגיה (תחום במדעי החיים והרפואה העוסק בחקר המבנה המיקרוסקופי של רקמות במצב תקין ובמחלה), הן הבסיס לאבחון מגוון עצום של מצבים רפואיים. היא מבוססת על נטילת ביופסיה , פיסה מהרקמה הנדונה – וניתוח שלה בכלים שונים. אחת הבעיות במשימה זו היא טווח הסקאלות הרחב שממנו בנויה רקמה - ממיקרו ועד מילימטר – שמקשה מאוד על אבחון מדויק. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית שמאפשרת לנו לייצר מערכת אבחון מדויקת ומהירה ועל בסיסה לשפר את הטיפול'.


פרופ' יוני סביר: 'אחד המחקרים שלו עוסק במחלה נדירה הפוגעת גם בילדים, שבשל נדירותה אינה זוכה למימון נרחב מהתעשייה.כאן נכנס היתרון שלנו כמדענים באקדמיה, שיכולים להעמיק בכך גם כאשר ידוע שלא מדובר במטופלים רבים יחסית'.

את המחקר, שכבר הוביל להצלחה של כ-95% באבחון, עורכת מעבדתו של פרופ' סביר עם בית החולים לילדים בסינסינטי, מתוך הבנה שכדי לקדם פריצות דרך ברפואה נדרשת סינרגיה בין האקדמיה לקליניקה. שיתוף פעולה זה מתקיים במסגרת השותפות בין הטכניון לבית החולים בסינסינטי, שכותרתה "הגשר לרפואת הדור הבא'.

אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון: 'הכנס הזה הוא רגע מאוד מיוחד בממשק בין רפואה, AI ויישומים התורמים לבריאות האדם. שילובים כאלה היו מאז ומתמיד חלק מרוח הטכניון כמוסד טכנולוגי, השליחות לקדם את האנושות באמצעות גישור בין היכולות השונות של הטכניון במדע, בהנדסה וביישומים שישפרו את איכות החיים של בני האדם. אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפכה עצומה, לא פחות גדולה מקודמותיה, וגם אם לא תמיד אנחנו מבינים היטב כיצד היא עובדת.היא עובדת, והתוצאות מעוררות השתאות. עבורנו, קרן זימין לא רק תומכת בטכניון .היא שותפה ביוזמה החשובה הזאת, במסע הזה שמתקיים על קווי התפר בין מדע, הנדסה ורפואה'.

נשיא קרן זימין בוריס זימין : 'אנחנו שמחים להיות כאן בטכניון ומרגישים חלק מהמשפחה וחלק מישראל. קרן זימין פועלת לאורם של המדע, הידע והנאורות, וההשקעה בטכניון היא אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלנו עד כה. אני מצפה בקוצר רוח לשמוע בכנס על כמה מהתוצאות של ההשקעה הזאת ועל התוכניות לעתיד'.

פרופ' ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה: 'הטכניון יכול להתגאות בכך שעד כה גייסו החברות שיצאו ממנו כ-4.6 מיליארד דולר, 134 מהחברות האלה פעילות כיום, והשנה יוקמו כ-12 חברות חדשות המושתתות על ידע טכניוני. אם בעבר דיברנו על מחקר והוראה כמטרות הראשיות של האקדמיה, הרי במהלך הזמן נוספה המטרה של מסחור – תרגומו של הידע המדעי למוצרים ולשרותים ממשייים ,כיום אנחנו פועלים גם לאורה של מטרה רביעית: שיפור העולם. המינוי שלי לתפקיד הנוכחי, תפקיד חדש בטכניון, נועד בין השאר לייעל את התהליכים שבהם מתורגם הידע המדעי לתועלת האנושות.'

במסגרת הכנס ניתנו מענקי קרן זימין לפרופ' יובל גרעיני ולד'ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, לד'ר ניצן דובדבן-שטרייר, רופאה בכירה ומנתחת עיניים המרכזת את תחום הנוירו-אופתלמולוגיה, לד'ר אפרת שמרון מהפקולטות להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, לד'ר מיקה שפירא מנהלת היחידה לרדיולוגיה פדיאטרית, לד'ר ענת גרינפלד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ולפרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע'ש וולפסון.

אלה היו המרצים בכנס על פי סדר הופעתם:
פרופ' רפאל ביאר בעבר מנכ'ל הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב'ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע'ש רפפורט בטכניון, על חדשנות ברפואה – המעגלים הקליניים, האקדמיים והתעשייתיים.

פרופ' יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון על שימוש בבינה מלאכותית לשיפור איבחון רפואי וטיפול מבוססי ביופסיה. פרופ' סביר זכה במענק קרן זימין לשנת 2023.


פרופ' אורי שליט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, על מערכת המלצות מותאמת-אישית לטיפול בחולים מאושפזים הסובלים מאי ספיקת-לב ופגיעה כלייתית חריפה. פרופ' שליט זכה במענק קרן זימין לשנת 2023, יחד עם פרופ' דני איתן מרמב"ם וד"ר אורן כספי.

פרופ' ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, על חדשנות ברפואה בטכניון.

פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון, על סיפורה של החברה שהקים – CytoReason.

פרופ' תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב על מודל חישובי של ביטוי גנים: מבוא ויישומים ביו-רפואיים. OncoDecipher, החברה שהקים פרופ' טולר, צמחה מתוך גרנט של קרן זימין.

ד"ר רננה סבי מהפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מנהלת Tech.AI-Biomed על שינויי חשיבה הנחוצים להפיכת רעיון למוצר.

ד"ר אורנה ברי, בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה וכיום בכירה בגוגל קלאוד.

ליאור שטרן ממרכז המחקר של גוגל.

פרופ' מיכל רוזן-צבי, דירקטורית בחטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת המחקר של IBM, על ההבטחה של AI Generative בהתגברות על אתגרים בפיתוח תרופות.

אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי של Carelon.

חתן פרס נובל בכימיה פרופ' מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון על יזמות פנים-ארגונית כמפתח להצלחה בארגונים גדולים.


(דורון שחם)
משתתפי הכנס. מימין לשמאל: בוריס זימין, פרופ' חוסאם חאיק, ד'ר אפרת שמרון, פרופ' יובל גרעיני, פרופ' יואכים בהר, מארק שמולביץ', פרופ' שי שן אור וד"ר רננה סבי. צילום: קמע מולטימדיה

פרופ רפי ביאר. צילום: קמעו מולטימדיה

חתן פרס נובל פרופ' מחקר דן שכטמן בכנס. צילום: קמע מולטימדיה

פרופ' שי שן-אור . צילום: קמע מולטימדיה

הקהל בכנס. צילום: קמעו מולטימדיה

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מפגשים :
*   שר הפנים משה ארבל בכנס חיפה למשפט...
*   104 שנים של התנדבות ותרומה לקהילה חוגג...
*   ראש לשכת עורכי הדין עו'ד עמית בכר בכנס...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים