"ואז הגיע עופר אטיאס, מבחינתי המלאך של העירייה". במילים נרגשות אלה פנתה נירה דומב, תושבת חיפה בת 79, במכתב התודה ששלחה למנהל אגף התברואה בעיריית חיפה, גיל עטיה, את מה שקרה לה ביום חמישי שעבר, ה-23.5.
כך היא מפרטת במכתבה: 'בשעות הצהריים החמות של יום זה,זרקתי בטעות למיחזורית של 'אמניר' ברחוב א.ה. סילבר את צרור המפתחות שלי, לרכבי ולביתי. האירוע גרם לי לחרדה רבה, מכיוון שנותרתי ללא מפתחות. החלטתי לנסות ולהתקשר למוקד העיריה, בתקווה שאולי ימצאו דרך לעזור לי. כבר בשיחת הטלפון עם העובדת במוקד, חשתי הקלה רבה. היא ענתה בשיא הרגישות והסובלנות, בעוד שאני הייתי העצבנית והלחוצה'.
עובדת המוקד העירוני שסייעה לתושבת היא איריס קדוש, עליה אמרה נירה דומב: 'המדהימה שענתה לי, ניסתה להרגיע אותי, כשהיא אומרת לי: 'אל תילחצי. אני מבטיחה לעזור לך, תישארי איתי על הקו', תוך כדי כך היא מנסה להתקשר ולשלוח הודעות כדי לאתר עובד אשר יוכל להגיע אליי במהירות, ואף טורחת להתנצל בפניי על זמן ההמתנה לקבלת תשובה'.
לא פעם ולא פעמיים הדגישה בפניי המוקדנית (איריס קדוש.ר.ק.), כי תפתור את הבעיה ולא תשאיר אותי ברחוב, עד שיימצא הפתרון. אחרי דקות אחדות אמרה ששלחה אליי עובד, והוא כבר בדרכו אליי.
ואז הגיע עופר אטיאס, מבחינתי , המלאך של העיריה. עופר, ברגישותו הרבה והאמפטיה שלו, הדהים אותי. לפני הכל, הוא הרגיע אותי והבטיח לי, כי לא יעזוב אותי עד שיימצאו המפתחות. עופר ניסה בכל כוחו להפוך את המיחזורית, וכשלא הצליח, בגלל כובד משקלה, לא ויתר. הוא התקשר לעירייה וביקש שישלחו לו במהירות האפשרית שני עובדים לעזרה. לאורך כל הזמן הזה עופר הקפיד להרגיע אותי שוב ושוב. ואכן תוך זמן קצר הגיעו שני עובדים נוספים וכל השלושה , בשיתוף פעולה הדוק, הצליחו בתושיה רבה להפוך את המיחזורית, ולפתוח את הדלתות.
ניגשתי כדי לעזור לחפש את המפתחות, אך שלושתם סרבו בתוקף וביצעו את החיפוש בעצמם. תוך דקות אחדות מצאו את צרור המפתחות שלי. גם כאשר ביקשתי להודות להם ולהציע להם תשלום סמלי עבור טרחתם, סירבו העובדים בתוקף לקבל כל תמורה עבור עזרתם. לבסוף, כשנכנסתי לרכב שלי, ראיתי בזווית עיניי את עופר ממתין לראות כי הרכב מניע ואני בסדר.
ברצוני לציין, כי לאורך כל האירוע, נתקלתי ביחס יוצא דופן לטובה, מהעובדת שענתה לי בטלפון ומהעובדים שהיו מעורבים. כולם הפגינו אמפטיה, רגישות ודאגה יוצאת דופן, הרבה מעבר לתפקידם הרשמי. התנהגותם תרמה רבות להרגעת החששות שלי, והפכה את האירוע הקשה לחוויה חיובית ומעוררת השראה.
את מכתבה סיימה דינה דומב בבקשה להודות מקרב לבה לעובדים שסייעו לה, על עזרתם ותודעת השירות הגבוהה שהפגינו. 'עובדים כאלה מהווים דוגמא ומופת לעובדי ציבור מסורים ואיכפתיים ועל כך נתונה לכם תודתי'.
(גיל מלר)