במשך יומיים התקיים כנס לשכת עורכי הדין באילת. צילום: לשכת עורכי הדין

אתמול והיום מתקיים כנס לשכת עורכי הדין השנתי באילת. בין הדוברים היו השופט בדימוס חנן מלצר, ח'כ שמחה רוטמן, ח'כ אפרת רייטן, פרופ' גדעון ספיר, המשנה ליועצת המשפטית גיל לימון, עו'ד נדב וייסמן ועוד רבים אחרים. פתח עו'ד עמית בכר ראש לשכת עורכי הדין

פורסם ב: 27/05/2024 15:32

הנואמים בטקס הפתיחה. צילום :לשכת עורכי הדין
השופט בדימוס חנן מלצר: 'אספר לכם על תרחיש שהיה אפשרי לו חוק הסבירות היה עובר, למרות שהוא לא עבר, לשמחתי. כולכם מכירים את התקופה של ה'טפטופים כבדים' בשדרות. למרות הטילים והרקטות מעזה, לא היה תקציב למגן את בתי הספר, והאזרחים היו צריכים להסתדר בכוחות עצמם. בג'ץ עתר נגד ההחלטה הזו שכן היא אינה הגיונית, אינה סבירה. כתוצאה מהתערבות בג'ץ, יש היום מיגונים לילדי שדרות. דמיינו לעצמכם תרחיש שבו בג'ץ לא יכול היה להתערב במקרה הזה.

כשאני מסתכל על מצבנו כיום בזמן המלחמה, אני מבין שכל מי שטען כנגד מערכת המשפט שלנו, הצליח להוריד את הדימוי שלה בעיני העולם. התובע בהאג בבית המשפט הפלילי, שרוצה להעמיד לדין את ראש הממשלה ואת גלנט, כותב בהעמקה שלו שמערכת המשפט בישראל היא פחות חזקה ממה שהייתה קודם. את זה הוא הסיק מכלל האיומים על מערכת בתי המשפט.

זה שהנשיא ברק מייצג אותנו הוא זכות גדולה . שלוש פעמים דרום אפריקה א"פ ביקשו להפסיק את המלחמה, ברוב דחוק, ברק הצליח לדחות את דרישתם. גם הפרקליטות עשתה כאן עבודה מצוינת, וכל זה - בגלל שהם עצמאיים. אם המצב היה הפוך, היינו עשויים להיות במקום אחר לגמרי'.

****



ח'כ שמחה רוטמן יו'ר ועדת חוק חוקה ומשפט : 'אם מישהו טוען שמערכת המשפט הישראלית היא זו שהגנה עלינו מפני האג, ובלי העצמאות שלה היינו נפגעים, שיחשוב שוב. ב-ICC החלו תהליך נגדנו כבר מזמן, למרות זעקות מדינת ישראל. יש היום גופים וארגונים שעובדים ימים ולילות על מנת להוציא את דיבתה של ישראל, שהצליחו לא פעם לעשות זאת.

אין תקדים בעולם לבית משפט שמתערב בלחימה בזמן מלחמה. חובתה של מדינת ישראל היא קודם כל להגן על אזרחיה. העברת שמות הקצינים שלנו בעזה חושף אותנו לסנקציות בינלאומיות. לא עושים חשבון נפש במשפט. התפיסה שהצגתי במערכת הפוליטית הישראלית, הייתה תפיסתם של קודמי באותה המשבצת וחשבון הנפש שלי הוא שלא צעקנו מספיק חזק'.

***

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אמר בתגובה לח'כ רוטמן: 'הטענה שישראל מבצעת השמדת עם היא חסרת כל ביסוס ואם יש דרך למדינת ישראל להתמודד עם ההליכים האלה, זו מערכת משפט עצמאית וחזקה מההתחלה ועד הסוף. זו גם לא הפעם הראשונה שישראל מתמודדת עם סוגיות כאלו, למשל כשהוגשה תביעה על אירוע משט המרמרה, התובעת ויתרה מכיוון הנושא טופל בבית המשפט העליון.

הצעת החוק לביטול עילת הסבירות הייתה כלי להחלשת מערכת המשפט. עם ביטול עילת הסבירות,- הממשלה תוכל לפטר את היועמ'שית. ללא מערכת משפט עצמאית אין שום כיפת ברזל שתוכל לעצור את האג

תחת חסות המלחמה, הממשלה מפעילה סמכויות משמעותיות יותר ויותר. דווקא ברגעים כאלה, כשיש לחץ מאוד גדול לקבל החלטות, חלק גדול מאוד מהפעילות הממשלתית לא שקוף, אתם לא רואים אותו. הציבור לא באמת יודע על כל התהליכים הפנימיים שקורים בתוך הממשלה'.

***

חברת הכנסת אפרת רייטן בתגובה לשאלה האם הרפורמה המשפטית נגמרה: 'צריך להסתכל קודם כל על העובדות - אין עדיין נשיא לעליון והניסיון לפוליטיזציה והחלשה של בית המשפט מתקיימת דה פקטו.

היו כל כך הרבה סימני אזהרה בהפיכה ואנחנו צילצלנו בפעמונים ועשינו הכל כדי לזעוק 'אתם מחלישים לא את מערכת המשפט של מדינת ישראל - אלא את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. ראינו את הפגיעה האנושה בבית המשפט העליון, בשלטון החוק, בשומרי הסף ואמרנו - עצרו! והם לא עצרו.

למרות שאהרון ברק זכה לבוז ולעג אישי בצורה בלתי נסלחת , הוא הגיע להאג לאחר שנשלח לשם ע'י לא אחר מאשר ראש הממשלה, ששתק כשביזו אותו. ברגע האמת הלוחמים שלנו בחזית המשפטית שהיא לא פחות חשובה מהחזית המבצעית צבאית שלנו, עשו עבודה מצוינת בעיני ואני מסירה בפניהם את הכובע'.

***

עו'ד נדב וייסמן ממשרד מיתר, בתגובה לשאלה על עצמאות היעוץ המשפטי לממשלה: 'הדיון בנושא הסבירות והתיקון לביטול עילת הסבירות נועד לדבר אחד -,להשתלט על המינויים במערכת המשפט. פרקליט שמייצג את מדינת ישראל לא צריך להרגיש את החרב על העורף - וזו הסיטואציה ש'תיקון' עילת הסבירות רצה להגשים.

כשראיתי את אסתר חיות מסתובבת עם ג'יפ שלם של מאבטחים הבנתי שאי אפשר להתעלם מזה שאף אחד לא קם ומגנה את ההסתה הזאת. בדיון האחרון בבג'ץ עמדנו על הגשר האחרון שלנו לדמוקרטיה ותודה לאל שניצחנו . אנחנו חייבים להמשיך ולא לוותר'.

***

במסגרת הכנס, כל אחד ממנחי הפאנל בחר להקדיש את הפאנל לאחד מהחטופים והחטופות בעזה. חן מענית, כתב "הארץ", בחר להקדיש את הפאנל בנושא בג"ץ עילת הסבירות לחטוף גדי מוזס. מענית סיפר כי מוזס היה "אגרונום, ואב רוחני של חקלאי העוטף. אני מבקש מכם, תחשבו על אדם בן 80 שנאלץ להעביר את ימיו כך בשבי. למדינה תהיה בעיה גדולה מאוד להתקיים אם החטופים לא יחזרו אלינו בשלום".

ציטוטי סיום:

השופט בדימוס מלצר :'המהפכה השלטונית לא הצליחה פורמלית ועכשיו היא נעשית בסתר'.

ח'כ שמחה רוטמן: היועמ'שית והיועץ שלה רוצים שלא יוכלו לפטר אותם, למרות שהם מחבלים אקטיבית בפעילות הממשלה. "השופט היחיד שאמר את האמת הוא השופט יצחק עמית שאמר 'תעזבו אותנו ממשפטים,- אנחנו רק רוצים להחליט'.

ח'כ אפרת רייטן פונה לרוטמן: "קראת לגיל לימון מחבל. אתה לועג לו. לא יכול להיות שיח בצורה כזו. גיל הוא איש מקצוע מצוין'.


***


בדברי הפתיחה, אמר עו'ד עמית בכר ראש לשכת עורכי הדין: 'היו לנו לבטים רבים בנוגע לקיום הכנס בשנה הזו, במלחמה שנפתחה בצורה ברברית ואכזרית ועודה נמשכת, מלחמת קיום. לא נוכל להתחיל בתהליך התקומה והשיקום החברתי כל עוד החטופים לא חוזרים הביתה. למרות זאת, בחרנו לקיים את הכנס החשוב הזה מאחר שעולם המשפט נמצא גם הוא בעין הסערה. המלחמה הביאה לקדמת הבמה נושאים חשובים שמראים את חשיבותה של הרשות השופטת, כמו החלטת בית הדין בהאג. אני קורא לממשלה שלנו לשים בעדיפות עליונה את השבת החטופים והחטופות עוד היום'.

***

אלי לנקרי ראש עיריית אילת המארחת הוסיף : 'אני מבקש לחבק את כלל משפחות הנופלים ולחזק את משפחות החטופים, ונושא תפילה לחזרתם של אחינו ואחיותינו, שובם בשלום של כל חיילינו ולהשבת השלווה והביטחון לארצנו. השנה, מואר ל"ג בעומר במאות סיפורי גבורה - שכתבו ועודם כותבים מורשת קרב שמבטאת אומץ לב, ערבות הדדית ואהבה. אני מאחל לנו שנהיה ראויים למי שבזכותם אנחנו עומדים כאן היום. אני גאה לקיים את הכנס בעיר אילת, שהוכיחה שהיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, ואיכלסה 60 אלף מפונים, תוך הפיכה לעיר מקלט עבורם. אני מייחל לימים טובים יותר לכולנו'.


****



כנס לשכת עורכי הדין באילת 2024 - פרופ' אביחי מנדלבליט: "צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו"


סיכום ראיון אחד על אחד: נטעאל בנדל - כתב המשפט של ישראל היום, מראיין את פרופ' אביחי מנדלבליט - לשעבר היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי.

לשכת עורכי הדין החליטה שבפתחו של כל מושב יוזכרו החטופים. במושב זה הוזכרה קרינה - שבגבורה נלחמה על החמ"ל שבמוצב עד שנחטפה יחד עם חברותיה התצפיתניות.

ש: מה דעתך על לחצים פוליטיים בבית המשפט בהאג?

ת: גם אהרון ברק אמר זאת, כל שופט נמצא בלחצים, גם בערכאות פנימיות, תמיד יש לחץ ותמיד צריך לראות קדימה ובישור את ההחלטה שצריך לקבל. צריך להבין שאכן היה שינוי במצב העובדתי - יש הרבה מאוד סיוע הומניטרי שלא מתקבל למקומות הנכונים, היו תקלות בדרך, סוגיית מצרים הייתה גם היא חלק ועכשיו יש הרבה יותר סיוע הומינטרי. אני מציע להקשיב לדבריו של אהרון ברק - צריך לחפש את האמת. לחצים פוליטיים הם לא כשמגיע פוליטקיאי ודופק על השולחן, לחצים פוליטיים מתבטאים בהליכה לכיוון מסוים וצריך לעשות 'זום אאוט' לדברים ולהתמודד עם הלחץ הפוליטי הזה כשופט.

ש: המשחק מכור מראש? אנחנו מפסידים מראש?

ת: אף פעם לא אהבתי את חלוקת המחמאות העצמית הזו 'המוסריים ביותר בעולם', בסוף, מדובר בצבא מקצועי שפועל לפי המשפט הבינלאומי. זה לא אומר שאין בעיות או תקלות, וגם צריך להראות שמטפלים בהן כמו שצריך. מדובר בהחלטה קשה, אני מציע לקבל כל החלטה לגופה במיוחד על רקע האמנה הספציפית הזאת. כן צריך לשתף פעולה ולהמשיך לפעול.

ש: הדרג המדיני הקבינט הצבא - כולם פועלים לפי היעוץ המשפטי לממשלה, ובכל זאת הגענו למצב בעייתי, לדעתך יש בעיה ביעוץ שניתן שהדרג המדיני והצבא לא נשמעים לו?

ת: לא צריכים לפעול לפי הנחיות היעוץ המשפטי לממשלה. דרג מדיני - הוא מדינה - ומדינה דמוקרטית עובדת על פי שלטון החוק. תפקידו של היועץ הוא לייעץ, והדרג המדיני לא חייב לנהוג לפיו. אבל במדינת ישראל זה לא ככה - הדרג המדיני אומר בפירוש שהוא לא מתחייב לעבוד לפי הנחיות הייעוץ המשפטי. הם לא קוסמים, לא אמורים לשלוף שפנים מכובע, כשבאים ואומרים אמירות נוראיות כמו שאמרו בתחילת המלחמה שהם דברים לא נכונים בכלל ופוגעים במדינת ישראל. זה נורא ששר בממשלה אומרים דברים והיעוץ המשפטי סותר. ואם לא היו האמירות האלו גם לא היינו מגיעים לשלבים האלה במשפט בהאג.

מעולם רמטכ'ל לא אמר בוא נעשה משהו לא חוקי. הוא קיבל החלטות רק מכורח נסיבות מבצעיות או מוסריות ערכיות. כנ"ל לגבי הממשלה. אני לא מכיר מקרים כאלו במשפט הבינלאומי בלחימה. אנחנו במצב היום שהוא הרבה יותר גרוע ובו יש דרג מדיני שמדבר לא כמו שצריך ויש אמירות לא אחראיות. עכשיו מצבנו הרבה יותר קשה.


ש: יש לנו מערכת משפט חזקה ?

ת: יש לנו כרגע ומנסים להחליש אותה. אני רואה את זה גם בעולם. לכן אני שומע גם את הפצ"רית וגם את היועמש"ית ויש טענות נקודתיות שצריך לבדוק. אבל מי יבדוק האם ממשלת ישראל קיבלה החלטה להרעיב את אוכלוסית עזה? אני לא אוהב את זה, אבל יש מקום עכשיו להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון כמו שצריך'.
צילום: לשכת עורכי הדין

היועצת המשפטית לממשלה עו'ד גלי בהרב- מיארה. צילום : לשכת עורכי הדין

עו'ד עמית בכר ראש לשכת עורכי הדין בישראל. צילום: לשכת עורכי הדין

צילום: לשכת עורכי הדין

שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור מפגשים :
*   הסוס הטרויאני של החלילן מהמלין. כתבה:...
*   נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו עו'ד...
*   אתמול נערך אירוע חגיגי לרגל השקת אשכול...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים