באושוויץ, כל יום הוא מאבק הישרדות. אלמה היא אסירה מספר 50381, ואי אפשר לשכוח עובדה זו כי המספר מקועקע על הזרוע שלה בדיו כחולה. ביחד עם אלפי אנשים היא לכודה במבוך של גדרות תיל מחושמלות ומגדלי שמירה הרחק מהיקרים לה ביותר. מידי יום אלפים מהם 'נעלמים' ונמחקים מעל פני האדמה.

לפני הטראומה הזאת אלמה גדלה כבתם של מוזיקאים ואחייניתו של המלחין גוסטב מאהלר. ככנרת מחוננת כישפה את הקהל הווינאי בהופעותיה, עד שהנאצים עטו על אירופה, ושום דבר לא יכול להצילה. כאשר שמפקדת מחנה הנשים ממנה את אלמה למנצחת על תזמורת הנשים של המחנה שאמורה להופיע לפני נאצים רמי דרג, אלמה מסרבת בתחילה אך מהר מאוד מגלה שכמנצחת יהיה באפשרותה להציל נערות צעירות מציפורני המוות. היא מתחצפת למנגלה אך כשאומרים לו שהיא כנרת מחוננת הוא נסוג מתוכניותיו הזדוניות וכך ניצלה וכאמור גם הצילה נערות צעירות אחרות ממוות אכזרי.

בתפקידה החדש, אלמה פוגשת את מיקלוש, פסנתרן מוכשר. השניים מוקפים בייאוש אבל מוצאים אושר בהחלפת מכתבים חשאית, בחזרות מוזיקה ובקונצרטים משותפים. הם לא מפסיקים להתפלל ליום שבו כל זה יסתיים, אך אושוויץ הוא מקום בו סבל הוא הוודאות היחידה. האם מוזיקה ואהבה יכולות לשרוד במקום שמהותו ייאוש?

אֶלי מידווּד היא סופרת של רומנים היסטוריים, ספריה תורגמו ל־14 שפות ונכללו ברשימת רבי המכר של 'יו־אס־אֵי טודיי'.


תרגום: עידית שורר

עורכת התרגום: רינה גרינוולד

390 עמודים - 108ש'ח. 'מטר' הוצאה לאור.