חדוה אלמוג החיפאית קטעה חופשה בחו'ל וחזרה לארץ עם אחותה. הפעם לא לצדה בכסא במטוס אלא אל דרכה האחרונה. כתבה: רונית קיטאי. צילום: אלבום משפחתי

חדוה אלמוג אשר שמה הולך לפניה בתפקידים הרבים שמילאה והיא ממלאת עד היום, כתבה הספד לאחותה רותי יפה ז'ל, אותו הקריאה היום בצהריים בבית הקברות בחיפה. אנחנו מעלים אותו כפי שהוא

פורסם ב: 07/04/2024 14:09

חדוה אלמוג יושבת. מימינה רותי יפה ז'ל, משמאלה דליה יפה מעין ז'ל. צילום: אלבום משפחתי
'הספד לאחותי רותי. 7/04/2024

שלום לכל הנוכחים אשר הגיעו להשתתף עימנו ברגע זה שעבורי הוא רגע לא פשוט.בדיוק לפני שבוע עליתי עם אחותי רותי ועם קבוצת חברים ותיקים שלי למטוס בדרכנו לעיירת ספא בסלובקיה. הציפיה לחופשה הייתה גדולה לאחר שבוטלה עקב פתיחת המלחמה.

הפער בין קצב החיים במדינה ובעיר והכאוס לבין העיירה השקטה והרגועה, השהות עם חברים טובים נתנו תחושה שאולי נצליח להינתק קצת. ואכן, למרות מה שקרה בעיר שלנו חיפה, (הרי אי אפשר להתנתק באמת) .ההרגשה הייתה טובה. ורותי, שחיכתה מאוד לחופשה הזאת הסתובבה במקום מלאת סיפוק והנאה, וכל זמן פנוי הופנה להליכה בטבע וצילומים מדהימים. שבוודאי חלקכם נחשפתם אליהם.

רותי הייתה אחותי הבוגרת. דליה הייתה אחותי הקטנה, ואני הייתי הסנדוויץ'. חיים של שלוש אחיות, שתמיד מסתדרות ביחד, שומרות אחת על השניה, מנסות תמיד לשמור על המסגרת המשפחתית. הגרעינית והמורחבת יותר. דליה אחותי הקטנה והאהובה נפטרה לפני כ- 3 שנים. רותי ואני המשכנו במסורת היחד. של ארוחות שישי או שבת. קניות משותפות עזרה בכל דבר ועניין. וגם נסיעות לחו'ל שהפעם הסתיימו מבחינתי כאסון ענק.

כן. לקחתי עליה קצת אחריות בהרבה מובנים מתוך אהבה והערכה, לטוב הלב שלה , ליכולת הנתינה שלה, כל התנדבות וכל עשיה הייתה מלווה ברצינות גבוהה. אהבתי את דרכה הזאת , אהבתי את התחושה הטוטאלית לביצוע המשימות שלה. כמו למשל ההתנדבות ב"ידיד לחינוך" ודרכו אחריות על ספריית בית הספר תל חי תחושת אהבת הקריאה, ועידוד הילדים גם בתקופה הזאת לפתוח ספר ולקרוא ספרות טובה. ואי אפשר בלי להזכיר את הטלוויזיה הקהילתית 'רמות' הפועלת במתנ'ס רמת אלון שכל פגישה ביום שלישי היתה עבורה שמחה.


רותי היתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. הגיבוי שקיבלתי ממנה ומאמי ז'ל לאורך הקריירה שדרשה סיוע כמעט בכל שעה של היום כל השבוע ,כל השנים הייתה ענקית, והיא הייתה חלק מהמעטפת שלי שבגללה הצלחתי לעשות את הקריירה שלי. היא ואמי היו חלק מהסיבות שבעטיין נשארתי לחיות בחיפה כל השנים למרות התפקידים שדרשו שעות רבות על הכבישים.


מאז שנולדו הנכדות שלי, רומי ורון, והנכדים של אחותי דליה, ארי וגילי, חייה קיבלו משמעות נוספת . אהבתה לאחיינים והאחייניות הייתה בלתי מוגבלת. ההתעניינות בהם הייתה אין סופית וכל תמונה נאספה בקפדנות.


ביום רביעי 4.4.24 בשעה 23:00, בעודנו מסיימות עוד ערב נינוח עם חברי הטובים . לאחר שחזרנו , הלכנו לישון, קראנו קצת ואפילו נרדמנו. , החלה רותי לחוש כאבים בחזה . ובהמשך, קשיים בנשימה. קראתי לסיוע רפואי, התגובה הייתה מהירה , אבל בדקות ספורות. רותי איבדה את ההכרה, והתקף הלב גבר על הכל.כל המאמצים לא עזרו. וכך נופש שכל כך ציפינו לו הסתיים בטרגדיה שהגיעה לא במקום ולא בזמן.

חייה של אחותי האהובה הסתיימו רחוק מהבית והתחיל המסע לחזור הביתה יחד איתה, אבל הפעם לא לידי בכיסא במטוס. לרותי היו חיים מלאי משמעות, עבודת הוראה של עשרות שנים מסוג המורים שחינוך והוראה זאת שליחות. . עם סיום לימודיה לימדה בקריית שמונה, משם עברה לכרמיאל, לנווה דוד בחיפה, וסיימה קריירה מכובדת של הוראה בבית ספר 'הבונים'. רותי הייתה מסוג המורים שהשקיעו את כל זמנם ויכולתם על מנת לחנך ,ללמד וליצור דורות טובים יותר של ילדים. יכולותיה והרצון ללמוד, הביאו אותה ללימודי תואר ראשון ושני, וגם כאשר פרשה המשיכה ללכת לקורסים והשתלמויות. תמיד, עוד משהו.

היום אנחנו מביאים אותה למנוחת עולמים. אני יודעת שזה לא מקובל בהספדים לומר את המשפטים הבאים. אבל אני מבקשת ברגע הקשה הזה, להודות מקרב לב למנכ'ל 'חברת קדישא' חיפה עקיבא וייץ ,לשמואל אדלר ולמוטי מנהל 'חברת קדישא' בוינה, אשר כולם יחד טיפלו באופן אישי בכל מה שנפל עלי, ועשו זאת ברגישות גבוהה . להיות רחוק מהארץ ולקבל טיפול בכל נושא, להיות קשוב כל שעות היממה עם לב פתוח כאשר ההתמודדות עם האובדן הפתאומי בעוד שאני רחוקה מהבית .

ברגעים הקשים מי אשר עושה את עבודתו הציבורית בדרך כזאת ראוי לכל הערכה. ואינני יכולה שלא להכיר תודה לחברי הטובים אשר ליוו אותי לאורך הלילה העגום והקשה, במלון ולא עזבו אותי אפילו לדקה עד יציאתי לשדה התעופה.

בשם כל משפחת אלמוג, מעיין, יפה ואמויאל . אנחנו מודים לכם שהגעתם מכל קצוות הארץ. תהא מנוחתה עדן של אחותי האהובה. מגיע לה! ולכם חברים, קיבלתי תגובות על בקשתי להימנע מביקור ניחומים. אז לכל מי שמרגיש צורך ורוצה להגיע, מוזמן. ויתקבל בברכה. תודה. חדוה אלמוג'.


מערכת אתר 'רינונים' משתתפת בצערה הרב של חדוה אלמוג וכל בני המשפחה.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור רוח צפונית :
*   בשורה לתושבי חיפה - המוקד הטלפוני...
*   עו'ד סיימון (שמעון) דיין החיפאי עדיין...
*   הסתיים שיקום מקיף בקומת הכניסה לבניין...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים