) |
| צילום: ליאת מנדל |
כן, גם בעולם ההייטק אשר יש לו מקום משפיע כלכך בחיינו כחברה וכמדינה. הרי למדנו על בשרנו וראינו במו עינינו, איזו מכפלת כח זו לפתוח את השורות, לתת מקום שווה ומשפיע גם לאחיות, לנשים, לאמהות שלנו, ללוחמות הללו - העשויות ללא חת. מי ייתן ונוביל כולנו יחד את החברה הישראלית לעבר חוף מבטחים במהרה ובבטחה'.
זו השנה השנייה שמקיים איגוד ההיי-טק הישראלי את ה- Women CEO Summit : ועידת המנכ״ליות השנתית העוסקת בקידום נשים בהייטק, בסמוך ליום האשה הבינלאומי. איגוד ההיי-טק הישראלי, המייצג את ענף ההייטק בישראל, פועל לקידום תעשיית ההיי טק בהיבטים של: צמיחה כלכלית, ייצוג אל מול הממשלה, הכנסת והרשויות הממשלתיות וקידום תהליכים של קביעת מדיניות והסרת חסמים העשויים להשפיע על תעשייה זו.
בוועידה התקיימו הרצאות טד, ראיונות אחת על אחת ופאנלים בנושאים בוערים כגון: הטלטלה בענף ההיי-טק נוכח אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', אתגרים מרכזיים עמם מתמודדות נשים בהיי-טק הישראלי, כיצד ניתן להצמיח חדשנות גם בעתות של חוסר יציבות ושל משבר כלכלי מקומי וכלל עולמי ועוד. נושאים נוספים שעלו בוועידה עסקו בסוגיות של קידום נשים הלכה למעשה, כיצד ניתן לעודד יותר נשים להיכנס לענף ההיי-טק? ומה נדרש לעשות על מנת שנראה יותר נשים בתפקידי ניהול בהייטק.
מנכ'לית איגוד ההיי-טק הישראלי מאיה שוורץ: ״'עידת המנכ'ליות השנתית מתקיימת זו השנה השניה לקראת יום האישה, אך הניצחון והחגיגה האמיתיים יהיו ביום שנפסיק לציין את יום האישה כי כבר לא יהיה בו צורך. המשבר שאירע ב-7 באוקטובר, הוכיח לכולן ובעיקר לכולם את נחישותן, גבורתן ועוצמתן של נשים, דבר שריגש את כולנו וגרם לנו לגאווה ענקית. בעולמות ההיי-טק המצב הקיים הוא שבמקום שנראה גדילה וצמיחה של נשים לעמדות מפתח, אנו רואים קפאון ואפילו הליכה אחורנית. בעולם בכלל ובישראל בפרט אנו עדיין עדים להפליה, מתוך המשקיעים רק 5% הן נשים אנג'ליות, רק 15% מהשותפים בקרנות הון סיכון הן נשים ורק ב- 15% מהמיזמים יש נשים יזמות - לעומת כ 25% באירופה וארה'ב. חייבים לשים את זה על השולחן בכל מקום וכל דיון, זו מטרת-על שחייבת להיות לה מקום בכל שיח״.
'דווקא בתקופה זו ונוכח מה שעברנו בחודשים האחרונים, מיעוטן של נשים בתעשייה, באקדמיה ובעמדות מפתח בעולם העסקי, הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת שאותו יש לתקן ולשפר״, אמר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. ״עובדה זאת מצטרפת לתופעה של מיעוט משווע של נשים גם במגזר הציבורי ובוודאי שבהנהגה הפוליטית בישראל. לנשים תרומה משמעותית למגזר העסקי בישראל ולתעשיית ההייטק בפרט ומקומן סביב השולחנות בהם נלקחות ההחלטות היא קריטית. חברה שלא משכילה למצות כראוי את היכולות של כלל ההון האנושי שברשותה, היא חברה שלוקה בחסר והדבר משפיע באופן ישיר על היכולת שלה לשגשג ולממש את מלוא הפוטנציאל שלה. . זוהי חובתנו לנפץ את תקרת הזכוכית ולהסיר את החסמים העומדים בפני נשים מלהשתלב כשוות לצד גברים, בכל שדרות הניהול הבכיר'.
)
)