זר עלי דפנה מאת דפנה דרוקר. הוצאת 'עמדה'. כתבה: רונית קיטאי. צילום : ראובן חיון

כותבת הספר 'זר עלי דפנה' דפנה דרוקר (54) עברה עם משפחתה מקריית שמונה לתל אביב עם פרוץ המלחמה. 'זר עלי דפנה' הוא ספר עם סיפורים מחייה האישיים הלא פשוטים כלל. בגב כריכת הספר בין היתר ביקורת של רן יגיל, מבקר, עורך וסופר

פורסם ב: 08/01/2024 10:19

דפנה דרוקר מחברת הספר 'זר עלי דפנה' בהוצאת ספרי 'עמדה'. צילום:ראובן חיון
לכאורה הספר הזה הוא ספר פרטי-משפחתי-אוטוביוגרפי של מתמודדת נפש עם ילד בעל צרכים מיוחדים, שעברה אהבות ואכזבות לא מעטות עד שפגשה את האחד שאוהב אותה ותומך בה בכל לב.

דפנה דרוקר מגלה אומץ בחשיפה אישית לא פשוטה וכותבת סיפורים קצרים, קטעי יומן וזיכרונות, שירים, מכתבים, וכל הכתיבה הז'אנרית העשירה הזאת נוסקת מכתיבה תרפויטית לספרות יפה באמצעות כשרון הכתיבה שלה הנפרש לאורך החיים.

בין היתר כותב עליה רן יגיל: 'יש לה זיכרון פנומנאלי באשר למצבים מן העבר ובאשר לאנשים שהיו ואינם וגם באשר לכאלה שישנם עוד איתנו. היא נוגעת בך, הקורא, באמצעות הזיכרון החסכני והמדויק, ואתה חוזר לשם איתה, כולך בהוויה ההיא.

יש כאן הוויה משפחתית מורכבת מאוד, ועם כל זאת מתוך הסגנונות השונים והכתיבה הפשוטה, הרהוטה והנוגעת, עולָה ובוקעת איזושהי אופטימיות נדירה וזוהרת האומרת, שעל אף כל הקשיים שווה גם שווה לחיות את החיים האלה.
לכן אני כקורא, שאינו שייך בהכרח למעגל המשפחתי-החברתי של דרוקר, נתרמתי כל כך חווייתית בקוראי את הספר המקורי הזה'

.
רן יגיל – מבקר, עורך וסופר


'יום אחד, הבית שלנו יהיה מוזיאון. מוזיאון להנצחת הסבל שלנו. אנשים מכל העולם יבואו לראות את הציורים שלנו ואת החדרים שחיינו בהם והספרים שקראנו וכתבנו ויֵדעו כמה סבלנו״. את הניבוי הזה משמיעה אֵם בפני בנותיה באחד הסיפורים ב״זר עלי דפנה״, בשעה שפוקד אותה התקף של טירוף. אבל מה שמוצג כחלק מהזייה מופרכת למעשה קורם עור וגידים עם הספר, הנשען על חייה המציאותיים של דפנה דרוקר ומשפחתה, הוריה וסביה. אלה חיים עתירי משברים של התמודדויות נפשיות ובריאותיות, אוטיזם, מצוקות כלכליות ופרידות כואבות, אלא שקולה הצלול וחדור האופטימיות הופך את הביקור במוזיאון הסבל למסע התגברות עוצמתי ומלא השראה'.


קרן דותן, עורכת ומבקרת




דפנה דרוקר, שעם פרוץ המלחמה פונתה עם משפחתה מקריית שמונה לתל אביב, הוציאה השבוע את אלבום הבכורה "לא מאוחר", שרוב השירים בו הוקלטו ועובדו ע'י המפיק המוזיקלי ראובן חיון מאולפני Oov Studio

אומרת דפנה דרוקר: 'הגירושים הקשים של הוריי לימדו אותי שגם כאשר האהבה מסתיימת אין צורך להיפרד בכעס ובנקמנות, שרק פוגעים בנו ובבני זוגנו. עלינו לשחרר באהבה, לנצור את הרגעים היפים ולהשתדל להישאר ידידים,- למען הבריאות הנפשית וכדי לְפַנות מקום לאהבה חדשה.

זה נכון לכולם אבל זה חיוני למתמודדים שהם רגישים ופגיעים במיוחד. כיום, בשנות ה-50 לחיי, אני יכולה להסתכל אחורה על חיי . לא מתוך כעס, בושה, תסכול ודיכאון, אלא מתוך שמחה וגאווה גדולה על הדרך הנפלאה שעשיתי, כיצד התרוממתי ופרשתי כנפיים כעוף החול מתוך האפר והוכחתי כי גם מתמודדת נפשית מסוגלת להיות אם, בת זוג, עובדת ויוצרת, ויש בי הכוחות והנחישות לשמור על איזון ולא ליפול עוד לבורות שבהם נפלתי בעבר. בימים אלו הכתיבה היא התרפיה העיקרית עבורי. כתיבת השירים והסיפורים היא כלי רב-עוצמה, המציב לי מראָה לרגשותיי ולתהליכים שאותם אני עוברת'.


להאזנה לאלבום "לא מאוחר" של דפנה דרוקר:

https://patiphon.co.il/music/sok3421LHC


עם פרוץ המלחמה הנוכחית פונתה דפנה, תושבת קריית שמונה בשלוש וחצי השנים האחרונות וילידת ראשון לציון, עם משפחתה לתל אביב.

דפנה, מעצבת גרפית בהכשרתה ועוסקת לפרנסתה בתחום השיקום בבריאות הנפש, מוגדרת בעצמה כ"דו קוטבית" (מאניה דיפרסיה), מתמודדת עימה בהצלחה ואף מרצה ברחבי הארץ בחמש השנים האחרונות את הרצאתה "ניצחון הרוח", שבה היא מספרת על ההתמודדות, תהליך השיקום וההחלמה שעברה מתוך מטרה לעזור למתמודדים אחרים, בני משפחותיהם ואנשי הטיפול והשיקום, ובכלל, למגר את הסטיגמה הרווחת בציבור אודות מתמודדי נפש, שלדעתה מסוגלים לחיות לצד המחלה, חיים מלאים, נורמטיביים ומספקים בזכות האמונה העצמית, החשיבה החיובית וכוחות הנפש והיצירה הטמונים בכל אדם.


השיר הסוגר את האלבום שלה הוא גירסת כיסוי לשירם של נתן זך ושלמה יידוב, "כמו אדם", שהוקלט בהסכמת ובברכת הצלחה משלמה יידוב, המלחין והמבצע המקורי ואלמנתו של המשורר נתן זך ז"ל. זהו שיר פילוסופי אודות החיים והשירה שנגע מאוד לליבה ודפנה מבצעת אותו בשילוב של עברית וספרדית, שתיהן שפות-אם. אמה, אסתר דרוקר נובודבורסקי, עלתה בנעוריה מארגנטינה. דפנה היא צברית, נולדה בארץ אך גדלה לתוך ארבע שפות: עברית, אנגלית, ספרדית ויידיש, והיא שרה בכולן.

לדבריה 'זר עלי דפנה הוא ספר שעלה בזר הדפנה שאותו אני עוטרת לעצמי, כמנצחת. לכן אני קוראת להרצאותיי 'ניצחון הרוח' . "ספר זה נולד בעקבות היריון ממושך. הרבה זמן רציתי לכתוב אותו, בעצם כל החיים. כבר כשהייתי בת עשר ושרבטתי מילים וציורים ביומני הסודי ידעתי שהיום הזה יגיע. כבר זכיתי להוציא לאור שני ספרי שירה: 'יום אחד' (אופיר ביכורים, 2017), ספר ביכוריי ו'להתייאש אסור' (הוצאת עמדה, 2021), אבל עדיין הופיע הנדנוד הפנימי שלחש לי: 'פתחי את המחשב הנייד וכתבי כל מה שיוצא. כמו שיר, רק גדול וכבד יותר והצירים ממושכים יותר. כמו תינוק, רק שאף אחד לא מחזיק לך את היד ואומר לך שאת אמיצה. אַת צריכה להגיד אֶת זה לעצמך. לנשום עמוק ולהוציא. לאט-לאט,

הכתיבה עשתה לה טוב. והיא התחילה להתעמק בה לצד עבודתה השוטפת, בעיקר בלילות וסופי שבוע אך גם בחלונות זמן שהתפנו לה במשך היום בבית או בבתי קפה , באמצעות המחשב הנייד ואפילו הטלפון. היא הייתה כרוכה גם בתחקיר ובמציאת תאריכים, תמונות ומסמכים (במיוחד בפרקים על סביה והוריה).

דפנה דרוקר: 'פשפשתי ביומנים, במחברות ובניירת שאספתי במשך השנים, נעזרתי בבני משפחתי וגיליתי פנינים ואוצרות שהחלטתי לכלול בספר. כמו למשל גלויה שכתבה סבתי לסבי ביידיש, טרם נישואיהם, בתקופה שהייתה תלמידה בסמינר למורות בוילנה והוא היה חלוץ בארץ ישראל. חשבתי שיהיה מעניין וחשוב לצרף גם סיפור קצר שכתבה אימי ואת יומן העלייה לארץ שכתב אבי. חשוב לי שלספרי יהיה גם ערך היסטורי-אישי ומשפחתי. אני חושבת ומאמינה שהמכלול שבספר נותן תמונה רחבה ורבת זוויות על חיינו, שהוא בעצם סיפור ישראלי מאוד והוא חשוב בעיניי מאוד, במיוחד בימים טרופים אלו'.

את כתב היד הערוך שלחה לרן יגיל, ששמח בתוצאה והחליט להוציאו לאור בהוצאת 'עמדה'. 'החלטתי להשקיע בהפקת הספר, בצילומי צבע ובכריכה קשה, למרות העלות הגבוהה. אני מאמינה שספרי ראוי לכך. התחלנו בהפקת הספר והוא כמעט היה מאושר לדפוס עם פרוץ המלחמה. עם כל הצער שבדבר ברור לי שיש להמתין עם הוצאתו לאור והפצתו. לפחות, כמו שרן יגיל כתב לי 'נמתין עד שוך הקרבות'. לסיום, נישא תפילה שישובו כל החטופים והנעדרים הביתה בשלום ושכל החיילים ישובו בשלום. מי ייתן ונזכה לחיות כאן בשקט, שלום ושלווה. אמן כן יהי רצון'.

147 עמודים. הוצאה לאור: 'עמדה'.
שנת הוצאה לאור: 2024.
'זר עלי דפנה' מאת דפנה דרוקר. צילום: הוצאת 'עמדה'

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור ספרים חדשים :
*   בין לבין מאת אל-עד קניגסברג כהן. ליווי...
*   כסף איך לנצח את המשחק מאת ניסן בן טורה...
*   שמונה חודשי שבי והחיים שאחרי' מאת...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים