זה המקום שאליו במקרה של מלחמה בצפון יועברו כל הילדים חולי הדיאליזה. בניגוד לתרגול של מתן דיאליזה למבוגרים באותו מתחם, לילדים נדרשו הרבה יותר מלווים: הורים, אחיות נוספות וגם תמיכה רגשית שבאה לידי ביטוי בכיסוי הקירות החשופים של החניון בבלונים, פוסטרים וגם מסרים בעברית אנגלית וערבית שהכינו איתם צוות מיוחד של פסיכולוגים וליווי רוחני - מסרים של שלום ותקווה.
(דוד רטנר)