ברגעים המרגשים שאירעו בחדר הלידה של רמב"ם חשבה שמטוב על התזמון של היום החשוב בחייה, ועל אביה אל'מ (מיל) צביקה) הלפרין, לשעבר סגן מפקד המחוז הצפוני בפיקוד העורף, הנמצא בחזית הדרומית ומשתתף במערכה שהייתה בשיאה באותן השעות, אולי הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל.

יום למחרת הגיע אביה של הלפרין - שמטוב, כל הדרך מהשטח בדרום, אל מחלקת יולדות ברמב'ם כדי לראות את נכדו הראשון ולהתחזק בחדשות הטובות.

לפני כן נשמעה ימית הלפרין שמטוב: 'אני לא יודעת היכן אבא שלי נמצא כרגע' אבל עם ביקורו היא צהלה : 'אני מלאת שמחה שאבא שלי הצליח להגיע ולפגוש את הנכד שלו. סיטואציה כל כך מורכבת. עצב ושמחה מתערבבים יחד. מציאות פשוט בלתי אפשרית'ץ

בפוסט מרגש שהעלתה לאחר ביקור אביה ברמב'ם, תיארה ימית הלפרין שמטוב איך רגע אחרי שנולד בנה, כבר נולד איתו הפחד והחרדה לגורלו העתידי: אני "קמה בשעה 06:30 בבוקר (אחרי שראיתי באותו לילה כל שעה בשעון, כי כשאת בחודש תשיעי את כבר לא באמת מצליחה לישון..) ואז קיבלתי הודעה מחברה שיש מטחי טילים. פתחתי את הטלויזיה וצפיתי בחדשות ומיד הערתי את בעלי ניסים.

צעקתי לו מהחדר כי בחדשות מדווחים על מחבלים שחדרו ליישובים בעוטף, ושנינו בהלם. מאותו רגע היינו מרותקים לחדשות, מידי פעם ניסים בעלי סגר לי את הטלוויזיה אחרי שצפה כיצד אני מתחילה לבכות בכל פעם שדני קושמרו מעלה מישהו על הקו שמתחנן לעזרה.

ואז בשעה 13:00, ירדו לי המים, ואנחנו מבינים שצריך לנסוע לבית חולים. כשהגענו לרמב'ם רק דבר אחד כל הזמן היה לי בראש, התרחיש הכי גרוע שיכול להיות - זה יגיע גם לכאן, ואני הולכת ללדת לקול אזעקות ונפילות, במצב בלתי אפשרי.

מהרגע שהגענו לרמב״ם וקיבלתי את המיילדת המדהימה שהייתה איתי ביקשתי רק בקשה אחת : ללדת אחרי 00:00 בלילה, כי היה לי ברור שיהיה מדובר ביום אבל לאומי, הכי קשה שידעה מדינת ישראל בכל שנותיה.

בשעה 22:30, פתיחה מלאה, הוא רוצה כבר לצאת. המיילדת שואלת אם אני רוצה להתחיל או שעדיין רוצה לחכות. מסתכלת על ניסים, על אמא שלי, רוצה שיגידו לי מה עושים, אבל יודעת שהם לא יכולים לקבל את ההחלטה הזו במקומי. אחרי דקות ארוכות אני מחליטה את ההחלטה הראשונה שלי בתור אמא שלך - מחכים. זה לא יהיה התאריך שלך.

וככה, בפתיחה 10 ממתינה עוד שעה וחצי כמעט. ברקע ניסים מנסה להסיח את דעתי ומראה לי בסלולרי את דני קושמרו שנראה עייף כמעט כמוני, ומרגישה שעברנו את היום הזה יחד'.

בשעה 01:52 בלילה - אתה הגעת. בול בזמן שלך, וקיבלת את השם הזמני קושמרו הקטן.אבא שלי, הגיע ישר מהמילואים ב-23:00 בלילה, עם מדים, הגיע לראות את הנכד שלו בפעם הראשונה. מסתכלת על שניהם, ברגע הזה. אור קטן בתוך כל החושך הנורא.הלב שלי התרחב במיליון צורות הבין בפעם הראשונה מה זו אהבה של אמא. דאגה של אמא. אמא שרק שואלת את עצמה האם כשתגדל כבר לא יהיה צבא?'

בתמונה: ימית הלפרין שמטוב ובעלה ניסים שמטוב, אחרי לידת בנם ברמב'ם.. צילום: באדיבות המשפחה


בתמונה: הסבא הגאה אל'מ (מיל) צבי הלפרין, יחד עם נכדו שזה עתה נולד ברמב'ם. צילום: באדיבות המשפחה

(דגנית קניג)