בין מקבלי העיטור בכתבה שלפניכם, שם צולמו גם חלק מהם עם בני משפחה וחברים קרובים. חלק מהם הגיעו עם היח'צנים/דוברים שלהם.
אלה הם יקירי העיר חיפה לשנת 2021 (כי בשל הקורונה 'דילגו' בעבר על שנה זו ולכן האיחור.ר.ק.)
ד'ר יצחק (איצו) הירש:
יליד רומניה, ניצול שואה, עלה ארצה עם רעייתו בשנת 1962. לצד עבודתו כרופא ילדים מסור ומוערך הקדיש ד'ר הירש את חייו להנצחת השואה. הוא קיים עשרות מפגשים עם תלמידי תיכון קריית חיים ובסיס הטכני של חיל האוויר, מרצה בקיבוץ לוחמי הגטאות ובפני חיילים בבסיסי צה'ל השונים ומלווה בהתנדבות כרופא וכאיש עדות משלחות בפולין. בנוסף תרם ד'ר יצחק הירש מכספו וכן פריטים אישיים אותם שימר ממחנות ההשמדה - למוזיאון 'יד ושם'.
****
אגנס שחאדה:
הגיעה לישראל כמתנדבת במעון 'הלב הקדוש' שבחיפה. כאן הכירה את מי שעתיד להפוך לבעלה, כמיל, אשר שיתף אותה בחלומו להקים בית חם לאסירים ונזקקים בעיר. שבועות ספורים לאחר נישואיהם כבר חלקו בני הזוג את ביתם הקטן עם שני אסירים. עד מהרה היה הבית צר מלהכיל את הנזקקים הרבים שהידפקו על דלתותיהם. השניים פנו לבישוף העדה היוונית קתולית בעיר אשר העמיד לרשותם מבנה כנסייה בעיר התחתית אותה שיפצו בעזרת אסירים משוחררים וכספי תרומות והפכו ל'בית החסד'.
בשנת 2000 הלך כמיל בן ה- 46 לעולמו אך אגנס שחאדה לא זנחה את החלום והמשיכה לפתח את מפעל חייהם המשותף הכולל כיום מלבד תמיכה באסירים, נזקקים, דרי רחוב ונשים במצוקה גם מרכז העשרה לנוער בסיכון. גם היום כשהיא בגמלאות וסבתא לעשרה נכדים ממשיכה אגנס לסייע לכל נזקק ללא הבדל דת, גזע ומין, מבקרת בבתי סוהר, מתנדבת בביטוח הלאומי ומסייעת למשפחות במצוקה ולילדים ונוער בסיכון.
******
הרב דוד מצגר:
כמנכ'ל המועצה הדתית הוא דאג לטפח קשר הדוק בין מנהיגי הדתות ולאחד בין מגזרי האוכלוסייה השונים המתגוררים בחיפה. במסגרת זו קיים בבתי ספר פאנלים, בהשתתפות ראשי הדתות במטרה להעמיק את ההיכרות ביניהם ולעודד קירוב לבבות בעיר. במהלך השריפה שפרצה בשנת 2016 בחיפה, הקים משלחת רחבה של מנהיגים מכל הדתות אשר ערכה סיורים בשכונות והציע סיוע למאות משפחות שאת חלקן הוא מלווה עד היום. לצד פעילותו כמנכ"ל המועצה הדתית ערך מצגר את ביטאון המועצה הדתית, סייע להקמה ושיפוץ בתי כנסת ומקוואות, ארגן סדרי פסח שכונתיים ובמהלך מגפת הקורונה עזר למשפחות רבות בחלוקת מזון וציוד נוסף לו נזקקו.
******
ד'ר אישטו קבדה :
נולד באתיופיה, למד כימיה ולאחר קבלת תואר שני עבד כמרצה, ומאוחר יותר כיועץ ופעיל חברתי לקידום החינוך במדינה. בשנת 1994 עלה לישראל והשלים תואר שלישי בהנדסת מזון בטכניון. מאז ועד היום פועל ד'ר אישטו קבדה לרווחתם של בני העדה האתיופית.
הוא פעל בהתנדבות בשותפות חיפה-בוסטון לשילוב יוצאי אתיופיה בעיר והיה שותף לפיתוחה של תכנית 'שילובים' העוסקת בחינוך בכל הגילאים, תעסוקה ופיתוח מנהיגות קהילתית. ד'ר קבדה היה גם שותף להצגת התוכנית בפני הקהילה היהודית בבוסטון שהביעה בה את אמונה ומימנה את פעילותה. כיום הוא עומד בראש עמותת 'מנהיגי העתיד' שגם להקמתה היה שותף. התוכנית המופעלת בשיתוף הטכניון ומכללת 'אורנים', מעודדת מצוינות בקרב בני נוער ומכוונת אותם ללימודי מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. ד"ר קבסה הפך מודל חיקוי עבור צעירים רבים בני הקהילה האתיופית שהלכו בעקבותיו ללימודים אקדמיים.
*******
חורי עיסא:
בשנת 1960 ייסד את מועדון 'הפועל אחווה חיפה', בהיותו בן 20 בלבד. שם המועדון משקף את החזון שעמד בפני עיסא להקמתו, והוא לגבש יחד 'כאחים באחווה משותפת' את בני גילו מכל העדות והדתות בעיר חיפה. במהלך השנים הקים מחלקות של ג'ודו, כדורסל, אגרוף וכדורגל לכל הגילאים. בשנת 2010 זכה בצלחת הוקרה של ההתאחדות לכדורגל על יובל עשייה ותרומה לספורט בישראל. מועדון הפאר אותו הקים לפני 63 שנים הוכתר ע'י ההתאחדות לכדורגל כמועדון הוותיק במדינה ועיסא חורי כיו'ר הוותיק במדינת ישראל. במשך כל השנים תרם עיסא בפעילותו בתחום הספורט להרחקת בני נוער מעולם הפשע בעיר.
****
העובד הסוציאלי דוד אולמן:
דוד אולמן שימש בשנות ה- 70 כעובד סוציאלי בחיל הים, והיה אחראי על גיוסם וקליטתם של נערים שעד אז לא גויסו לצבא בשל עברם הפלילי. בעיריית חיפה הקים ועמד בראש המחלקה לטיפול בקשיש עד פרישתו לגמלאות. היה בין יוזמי ה'גימלאידה' שהפכה למסורת בחיפה, טיפל בחסידי אומות העולם שהתגוררו בעיר ואותם הכיר באופן אישי. באירועי חירום היה אחראי על פעילות העובדים הסוציאליים במכון לרפואה משפטית באבו כביר.
על כל אלה, זכה אולמן בתואר מנהל מחלקה מצטיין של משרד העבודה והרווחה. מאז פרישתו לגמלאות ממשיך אולמן, בפעילותו ומשמש בין היתר נציג ציבור במרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטת חיפה וחבר הנהלת 'שילה'. במקביל לפעילותו המקצועית תרם לעיר בפעילות מוסיקלית רבת שנים בשדה החזנות והזמר החסידי. אולמן, המוכר כ'החזן החיפאי' ידוע כמלחין בשדה המוזיקה הדתית, זכה במקומות הראשונים במספר פסטיבלים ותחרויות ומופיע בהתנדבות בבתי חולים ואירועים שונים למען הקהילה.
*****
ד'ר אמנון רופא:
יליד חיפה, כיהן כמנהל בית החולים 'כרמל' ולאחר מכן כמנהל בית החולים 'בני ציון'. הוא תרם רבות לפיתוחו ושגשוגו של בית החולים 'בני ציון' ומחלקותיו השונות, בין היתר בעזרת כספי תרומות אותן גייס בארץ ובחו'ל. לאורך השנים טיפל במסירות רבה באלפי אזרחים והכשיר בתחומי עיסוקו דורות של סטודנטים בטכניון ובאוניברסיטה. בנוסף לכך הוא משמש כרופא, דירקטור, יועץ ארגוני וחבר הנהלה בשורה של חברות וארגונים הפועלים בתחום הבריאות.
*****
דוד גיא:
דוד גיא (75) פועל בהתנדבות למעלה מחמישים שנה במגוון תחומים ומילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, בין היתר כחבר הנהלת רשת מתנ'סי 'רמות', יו'ר ועד הר הכרמל חיפה, מ'מ יו'ר הנהלת 'בית הגפן' המרכז היהודי ערבי בחיפה, חבר הנהלת האיגוד לכבאות והצלה חיפה, יו'ר הנהלת מרכז הטניס חיפה, נציג ציבור בבית הדין האזורי בחיפה, חבר דירקטוריון החברה לפיתוח עכו העתיקה ומ'מ יו'ר החברה, חבר הנהלת החברה הממשלתית לתיירות, חבר הנהלת 'חסך' וחבר הנהלת פסטיבל הסרטים.אגב, דוד גיא הוא בוגר המחזור הראשון של ביה'ס עירוני ה'.
***
עו'ד יוסף גילאור:
היה שותף בכיר ומנהל משרד עורכי הדין החיפאי הוותיק סלומון ליפשיץ. לצד עיסוקיו המקצועיים פועל עו'ד גילאור בהתנדבות לרווחת תושבי חיפה. בין היתר כחבר וועד העדה הספרדית בחיפה בראשו הוא עומד בעשור האחרון. וועד העדה פועל במגוון נרחב של נושאים בתחומי החינוך, התרבות, הבריאות, הסיעוד והרווחה, מפעיל את בית האבות הספרדי ומקיים מפעל מלגות המעניק מידי שנה מלגות בהיקף נרחב לסטודנטים חיפאיים.
עו'ד יוסף גילאור מכהן כקונסול כבוד של ממלכת תאילנד בישראל וכנשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-תאילנד אותה ייסד וקבע את מקום מושבה בחיפה. על פעילותו ותרומתו רבת השנים לקידום היחסים המסחריים והתרבותיים בין העמים העניקה ממלכת תאילנד לעו'ד גילאור את עיטור המופת.
*****
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ :
נציב שירות המדינה ורב שכונת אחוזה בחיפה. פרופ' דניאל הרשקוביץ כיהן בעבר בין היתר כדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, יו'ר הסגל האקדמי של הטכניון, דיקן היחידה ללימודי המשך בלימודי חוץ של הטכניון, יו'ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, חבר כנסת ושר המדע והטכנולוגיה.
לצד עיסוקיו האקדמיים והממלכתיים ממלא פרופ' הרשקוביץ שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, בין היתר כחבר בחבר הנאמנים של מוסדות אקדמאיים רבים, חבר מועצת ההסכמה של לשכת המבקרים הפנימים בישראל, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך, ונמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי. על כל אלה ועוד זכה להוקרה מרובה בארץ ובעולם וקיבל בין היתר את פרס לנדאו למחקר, מגן נגיד רוטרי לסובלנות ועמית כבוד למחקר של ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.
*****
משה מנו :
ייסד את חברת 'מנו ספנות' הפועלת בתחומי ההובלה הימית ומובילה את ענף הקרוזים הימיים של ישראל. משה מנו מכהן כקונסול כבוד של רוסיה בחיפה וצפון ישראל סייע להעלות לארץ אלפי עולים ממדינות חבר העמים ויישובם בחיפה. לאורך השנים תורם משה מנו ותומך בניצולי שואה, ילדים בסיכון, פנימיות נוער, מקלטים לנשים בסיכון, סטודנטים בני העדה האתיופית הלומדים באוניברסיטת חיפה ועוד. משה מנו תורם גם לבית הכנסת הסלוניקאי בחיפה ולחיזוק הקהילה היהודית מיוון וסלוניקי . על פעילותו הענפה ותרומתו לחייל הים זכה מנו לתואר 'יקיר חיל הים'. בנוסף לכך הוא , זכה בתואר 'יקיר הפורום העסקי' של אגודת ידידי האוניברסיטה חיפה על תרומתו למשק הישראלי.
****
פרופ' ניצה בן דב:
פרופ' ניצה בן דב לבית פרוכטמן היא כלת 'פרס ישראל לחקר הספרות העברית והכללית' לשנת 2021, חברת הסגל האקדמי בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, כיהנה כעורכת הראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ויו'ר הערוץ האקדמי. פרופ' בן דב, הקימה שתי תכניות לתארים מתקדמים ועמדה בראשן: נשים ומגדר ולימודי תרבות והובילה את סדרת ההרצאות 'בדרכן'.
שמה של פרופ' בן דב, הולך לפניה כמרצה נערצת שאולמות השיעורים שלה גדושים בתלמידות ותלמידים שמגיעים אף מפקולטות אחרות. תהילתה באה לא רק בזכות ההוראה מלאת ההשראה אלא גם בזכות היחס האנושי והאישי אותו היא מעניקה לכל תלמידה ותלמיד, שעם רבים מהם היא שומרת על קשר קרוב לאורך שנים. בתיאטרון חיפה הקימה פרופ' ניצה בן דב את הקברט הספרותי (עם עודד קוטלר. ר.ק.) שהפך מודל חיקוי ליוזמות דומות ברחבי הארץ ונמנית על יוזמי פרויקט 'דרך השיר', במסגרתו נתלו ברחבי העיר התחתית בחיפה טקסטים מאוירים של שירים עבריים מתורגמים לערבית.