מהי השפעת הקורונה על בריאות הנפש של ילדים? כתבה: רונית קיטאי. צילום: דוברות 'כללית'

דר' ויקטור חזנוב אחראי תחום פסיכיאטרית ילדים ונוער במחוז חיפה וגליל מערבי ב'כללית' וד'ר טטיאנה ז'לוז'ין מנהלת מערך בריאות הנפש במחוז חיפה וגליל מערבי, מסבירים על תופעת 'פוסט קורונה' אצל ילדים

פורסם ב: 16/05/2022 10:48

ד'ר ויקטור חזנוב. צילום: דוברות 'כללית'
הקורונה הפכה בחודשים האחרונים לעוד אחת מהמחלות שהתרגלנו לחיות לצדן. השגרה שבה אט אט אל חיינו, נטולת סגרים ומסכות. המגפה אומנם כמעט כבר אינה מורגשת במרחב הציבורי, אך בתחום בריאות הנפש, ילדים רבים עדיין סובלים מתופעות 'פוסט קורונה'.


על פי מחקר מקיף שנעשה במשרד הבריאות בנושא השפעת הקורונה על ילדים, ישנו זינוק משמעותי בבעיות רגשיות ונפשית אצל ילדים ומתבגרים. הנתונים הנכונים לינואר 2022, מצביעים על עלייה של 30% בחרדות אצל ילדים, 40% עליה בדיכאון, ועלייה של 50% בהפרעות אכילה בקרב בני נוער.


אומר ד'ר ויקטור חזנוב אחראי תחום פסיכיאטרית ילדים ונוער במחוז חיפה וגליל מערבי ב'כללית': 'בגלים הראשונים של הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיהם, ילדים רבים פיתחו הפרעות בתחום בריאות הנפש. הסימפטומים לבעיות נשארו כמו שהיו לפני עידן הקורונה, אך שיעור הלוקים בהם עלה באחוזים דרמטיים בתקופת הקורונה.


המרפאות של 'כללית' בתחום בריאות הנפש עבדו שעות נוספות לאורך כל תקופת הקורונה, מתוך הבנה שהימנעות מטיפול יכולה להביא לנסיגה במצבם של המטופלים. התופעה המזוהה ביותר עם ה'פוסט קורונה, היא הפרעת אכילה אצל מתבגרים ומתבגרות.

הפרעות האכילה, מתבטאות בירידה קיצונית במשקל ואנורקסיה פוגעות בעיקר במתבגרות צעירות. אחת הסיבות העיקריות להתפתחות של הפרעת אכילה, היא מצב של לחץ סביבתי או משפחתי.

הסגרים שבאו בעקבות הקורונה, יצרו מצב של סיר לחץ משפחתי בתוך הבית. הורים שבמקרים רבים איבדו את מקור הכנסתם, נאלצו להישאר בדירה קטנה יחד עם ילדים שנותרו ללא מסגרות לימוד. המצב של לחץ בסביבה המשפחתית, הדאגה מהמצב הכלכלי בשילוב עם רמת החרדה הגבוהה באוויר הביאו בני נוער רבים לפתח הפרעות אכילה קשות.

בניגוד לסברה הרווחת, העלייה בשיעור רמת החרדה אינה נובעת מהפחד של הילדים ובני הנוער מהידבקות בנגיף. ילדים הם חכמים ומבינים שהנגיף לא מסוכן עבורם, כך שהיו מקרים מועטים של חרדה סביב הנגיף עצמו. החרדה נבעה בעיקר מהדאגה להורים ולמבוגרים בסביבה הקרובה. מתבגרים נוטים לפתח חרדת נטישה ודאגה שמשהו רע יכול לקרות להורים והם עלולים להישאר לבד. נגיף הקורונה שפגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, גרם לילדים לפתח פחדים בהדבקת הורים או סבים מבוגרים בנגיף והביא לעלייה הגבוהה בשיעור החרדות.

הסיבה לזינוק במקרי הדיכאון אצל ילדים שייכת, לבידוד החברתי שנכפה עלינו בזמן הסגרים. ילדים ובעיקר מתבגרים, זקוקים לפגוש חברים כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלהם, דבר שהיה חסר מאוד בתקופת הסגרים. התקשורת החברתית הפכה לווירטואלית הן בתקשורת הבין-אישית והן במסגרות הלימוד. כאשר נער מתבגר לא מתראה עם חברים, הסיכוי שלו לפתח דיכאון גדל.

כדי לשמור על בריאות נפשו של הילד, הוא חייב שיגרה וחברה".אומנם הבעיות סביב מגפת הקורונה הולכות ופוחתות, אך אנחנו עדיין נתקלים בהורים שחוששים לשלוח ילד לחוג או למפגש חברתי, מתוך פחד שיידבק בנגיף. הורים צריכים להמשיך בשגרת החיים ככל שניתן ולא לזרוע בילדים פחד או בהלה מיותרת.

אני ממליץ להורים לחסן את הילדים נגד נגיף הקורונה. החיסון לא רק מונע תחלואה קשה, אלא גם מוריד את רמות החרדה אצל ילדים. אנחנו יודעים לומר בוודאות שילד שקיבל את החיסון, הפך להיות פחות חרדתי. שמירה על שגרה והימנעות מפאניקה מיותרת היא התנהגות חשובה שההורים צריכים לסגל לעצמם גם בתקופות מתוחות אחרות.

אירועים ביטחוניים לא צריכים לגרום לנו להסתגר בבתים ולפחד לצאת לרחוב, עלינו לשדר לילדים שהחיים ממשיכים כרגיל. בכלל אני ממליץ כמה שפחות לחשוף את הילד לחדשות ועדכונים. חשיפת יתר מביאה באופן ישיר לעליה ברמות החרדה', סיכם ד'ר ויקטור חזנוב.


ד"ר טטיאנה ז'לוז'ין מנהלת מערך בריאות הנפש במחוז חיפה וגליל מערבי ב'כללית' מוסיפה: 'כמו בבעיה בריאותית, גם בבעיה נפשית חשוב להגיע לטיפול כמה שיותר מוקדם, לא לחשוש ולהסס. טיפול מוקדם ימנע פגיעה בתפקוד ויאפשר חזרה לחיי השגרה'.

(אורטל ציגלמן, טלי שרייר-וגנר)
ד'ר ויקטור חזנוב אחראי תחום פסיכיאטריה ילדים ונוער במחוז חיפה וגליל מערבי. קיצוני משמאל רונן נודלמן מנהל 'כללית' במחוז. צילום: דוברות 'כללית'מ

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   52 רופאים בכירים בבי'ח 'כרמל' שהם גם...
*   שיתוף פעולה מתקיים בין המרכז הרפואי...
*   שבוע המודעות למניעת זיהומים צוין...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים