כנס בינלאומי על המאבק נגד מסחור המיניות התקיים במכללה האקדמית צפת לציון יום האישה. צילום: יוני לובלינר

שלוש שורדות זנות אמיצות מישראל : ליאת אלעזר, צ'ילה עזרא ואולגה פיליפוב – שיתפו את באי הכנס בסיפור מאבקן האישי

פורסם ב: 14/03/2021 12:04

פרופ' אסתר הרצוג, החוג למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית צפת. צילום: יוני לובלינר
בין המשתתפות והמשתתפים בכנס מובילות החוק לאיסור צריכת זנות: חwכ לשעבר זהבה גלאון וחwכ לשעבר שולי מועלם-רפאלי .לדברי זהבה גלאון: 'החוק לאיסור צריכת הזנות יוצא כנגד השיח הליברלי הכוזב כאילו זנות היא מקצוע, וכאילו הנשים בזנות בחרו בו.

שולי מועלם-רפאלי: 'יש לבטל את התיקים הפליליים שנשים בזנות 'סוחבות', כדי להקל על תהליך השיקום'.

האם ניתן לסחור במין ובמיניות, מבלי לגרום לנזק בל יתואר למי שגופן עומד למכירה?

זו הייתה השאלה המרכזית של הכנס, שנערך במהלך השבוע האחרון במכללה האקדמית צפת.

את הכנס ארגנו חוקרות ומרצות בחוג למדעי ההתנהגות.

בשנת 2020 הפכה ישראל למדינה השמינית בעולם שאוכפת את האיסור על צריכת הזנות באופן אקטיבי.

לפי החוק, מי שקונה גישה לגוף האישה מבצע עבירה, ואילו האישה מוכרת כקורבן עבירה, וזכאית לתמיכה, שיקום וסיוע.
כל אחת מהן שרדה את זוועות תעשיית המין, עברה תהליך ארוך של שיקום וריפוי והפכה, כל אחת בדרכה, למודל לחיקוי עבור מאות נשים אחרות.

הושקה מאו, שורדת זנות מגרמניה, דוקטורנטית ואחת המנהיגות הבולטות ביותר של המאבק בתעשיית המין בארצה, הסבירה: 'תעשיית המין הגרמנית היא סיפור של אלימות, סבל, ניצול של מאות אלפי נשים מוחלשות מהמדינות הכי עניות במזרח אירופה'.

בינואר האחרון זכה המאבק, שהושקה מאו מהמובילות שלו, לחיזוק בדמות דו"ח מיוחד של קצין משטרה בכיר, שעמד בראש הועדה שבחנה את מצב תעשיית המין במדינה. ההמלצה שעלתה מהדו"ח הייתה לבטל את השיטה הקיימת ולחוקק את חוק איסור צריכת הזנות, בדומה לזה שנחקק בישראל.

בכנס השתתפו שתי חברות כנסת לשעבר, שהיו ממובילות העברת חוק איסור צריכת זנות, זהבה גלאון ושולי מועלם-רפאלי. זהבה גלאון: 'העברת החוק הראתה את הכוח של שיתוף פעולה בין נשים'.

בתגובה לדבריו של ד'ר אסף הרדוף מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת שטען כי 'יש נטייה לעשות רומנטיזציה של המשפט הפלילי כאילו שהוא יכול לפתור הכל", טענה זהבה גלאון כי 'הדיבור על הקושי באכיפה מסיט את הדיון ותורם לשימור הסדר הקיים, וכי היא רואה בחוק מסר, המסמן קווים אדומים בחברה, במקרה הזה להגנה על כבודן של נשים. האיסור לזנות יוצא כנגד השיח הליברלי הכוזב כאילו זנות היא מקצוע, וכאילו הנשים בזנות בחרו בו. החוק מסמן שנשים הן לא שוק עבור גברים לסיפוק צרכיהם המיניים'.

שולי מועלם-רפאלי טענה כי יש לומר במפורש ש'זנות היא אלימות מינית. זנות היא אונס. נשים בזנות הן קורבנות של שליטה וכוח, החפצה וניצול'.

מועלם-רפאלי דיברה על הקושי של נשים בזנות להשתקם וקראה "לבטל את התיקים הפליליים שנשים בזנות 'סוחבות', כדי להקל על תהליך השיקום.לדבריה, אין אמת באמירות המושמעות לעיתים שזנות היא בחירה ושהיא מהתורה. 'הזנות מנוגדת לערכי מוסר, אנושיות, צדק חברתי וכלכלי וגם סיפרה כי בזכות העבודה על החוק היא למדה על הקהילה הטרנסג'נדרית ועל הצרכים שלה, בהקשר של החוק ובהקשר של עולם הזנות.

בתגובה, ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת פרופ' מוחמד ותד, טען כי 'יש חשיבות לשיתוף נציגי הרשות המבצעת בכנס מסוג זה, שכן כשמחוקקים חוק, יש גם מי שצריך להוציא אותו לפועל'.

כנס המאבק נגד מסחור המיניות במכללה האקדמית צפת נמשך יומיים, וכלל מושבים בנושאים מגוונים תוך שילוב חוקרות וחוקרים מהאקדמיה, כמו גם אנשי שטח.

אחד המושבים הוקדש לאופן שבו הזנות משתקפת בראי התקשורת.

מהמחקר של הדוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית, אודליה דיין גבאי, שהוצג בכנס, עולה שיש עליה בסיקור הזנות בתקשורת ויש שינוי בנרטיב - מזנות כעסק, כעבודה, לנרטיב של "הזנות הורגת".

ראשת החוג לספרות אמנות ומוזיקה במכללה האקדמית צפת ד'ר שוש מרזל, הציגה בכנס את ממצאי מחקרה לפיהם 'תיאור מצבן של זונות ביצירות ספרותיות שונות שאותן חקרה לא כולל את המציאות הקשה שעמה מתמודדות נשים בזנות'.

היבט מרכזי נוסף של תעשיית המין, הפורנוגרפיה, נדון גם הוא במסגרת הכנס, בהמשך למחקר של מיכל זאבי, דוקטורנטית למגדר באוניברסיטת תל אביב ושל פרופ' אסתר הרצוג מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת.מחקרן הראה כי התנהלותה של התקשורת בראשית שנות ה-2000 ביחס לכניסתו של ערוץ "פלייבוי" למרחב הציבורי בישראל, וביחס למותו של יו הפנר, מלמדת על כך שהיא משמשת כשחקנית פעילה בתגובת הנגד למאבקים ולהישגים פמיניסטיים בישראל.

לדברי ד'ר אורית קמיר, שהובילה את חקיקת החוק נגד הטרדה מינית, השפעתה ההרסנית של הפורנוגרפיה המוכרת מתרחבת ומתעצמת במרחב הווירטואלי. במרחב זה מיוצרות דמויות שמאפשרות לבטל את האנושיות ואת כבוד האדם, דבר שאנו מעבירים ליחסים עם יצורים אנושיים.

לטענתה, הפעילות הפמיניסטיות, צריכות להיערך למלחמה של המחר שכבר דופקת בדלת ולמנוע מהמציאות הווירטואלית להיות לאתר של דה הומניזציה והחפצת נשים.

הרצאתה של ד'ר לילה מור חוקרת ומרצה בחוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת, חיזקה את הטיעון שהציגה קמיר. מור טענה שבסרטי מציאות מדומה פורנוגרפיים, כמו בפורנוגרפיה המוכרת, האישה הווירטואלית משמשת לצרכיו המיניים של הגבר.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור רוח צפונית :
*   ראש העיר חיפה ד'ר עינת קליש הגיעה בצהריים...
*   70 רכזי תנועות נוער בחיפה למדו להציל...
*   כנס מועצות התלמידים והנוער השנתי...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים