מחקר חדש מגלה: ככל שהגיל הכרונולוגי עולה כך משתפר התפקוד האישי בתקופת משבר הקורונה. צילום: יוני לובלינר

המחקר נערך ע'י ד'ר אינה לוי, חוקרת ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת, בשיתוף עם ד'ר קרן כהן-לוק מאוניברסיטת אריאל, נבדקו הגורמים המשפיעים על תפקוד האזרחים בעת משבר הקורונה

פורסם ב: 16/02/2021 12:41

ד'ר אינה לוי, חוקרת ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית צפת.צילום: יוני לובלינר
במחקר נמצא כי בניגוד לציפייה, דווקא אוכלוסיית הצעירים, הנוטים לנזק בריאותי פחות כתוצאה מהידבקות בנגיף, דיווחו על תפקוד אישי ירוד יותר מהאזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מנגיף.

במסגרת המחקר ערכו שתי החוקרות סקר אקראי ומייצג שכלל אוכלוסייה של כ-500 משתתפים, כולם אזרחי ישראל, במהלכו נבחנו הגורמים המשפיעים על תפקוד האזרחים בעת משבר הקורונה.

מניתוח נתוני הסקר נמצא מה שהחוקרות כינו, 'פרדוקס הקורבנות - קשר חיובי בין גיל לתפקוד, כלומר: ככל שהגיל הכרונולוגי עולה כך משתפר תפקודו של האדם וזאת בניגוד לציפייה, לפיה דווקא האזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מקורונה, ידווחו על תפקוד ירוד ואילו הצעירים, הנוטים לנזק בריאותי פחות, כתוצאה מהידבקות בנגיף ידווחו על תפקוד אישי טוב יותר.

במחקר החדש נמצא כי דווקא אוכלוסיית הצעירים הנוטים לנזק בריאותי פחות כתוצאה מהידבקות בנגיף דיווחו על תפקוד ירוד יותר מהאזרחים המבוגרים יותר, המצויים בקבוצות סיכון, לחלות ואף למות מנגיף.

ממצאי הסקר מעלים בנוסף כי קיים קשר שלילי בין תעסוקה ותפקוד. אנשים מועסקים מתפקדים טוב יותר מאשר המובטלים.

במסגרת הדיון בתוצאות המחקר, מציעות החוקרות ההסבר לשתי המסקנות העיקריות הנ"ל ולפיו "פרדוקס הקורבנות" נעוץ בגורמים המתווכים בין גיל ותעסוקה לבין התפקוד. לטענתן, הגורמים המתווכים היו רמת הדיכאון ורמת הפחד מקורונה. כך, הצעירים שדיווחו על דיכאון ופחד מהשלכות הקורונה, תיפקדו פחות טוב מאשר הצעירים שלא דיווחו על דיכאון ושלא פחדו מהשלכות הקורונה, ומובטלים שדיווחו על דיכאון ופחדו מן הקורונה באופן פחות, תפקדו טוב יותר.

במסגרת המחקר בחנו החוקרות כמה סוגי פחדים: פחד להידבק בקורונה, פחד שקרוב משפחה יידבק, פחד למות מהנגיף, פחד שקרוב משפחה ימות מהנגיף ופחד מן ההשלכות הכלכליות השליליות הקשורות לקורונה.

במחקר נמצא כי הפחדים הקשורים להידבקות ולמוות מנגיף הקורונה לא השפיעו על התיפקוד. הפחד היחידי שהיה רלוונטי לניבוי התפקוד היה הפחד מן ההשלכות הכלכליות של קורונה. על פי המחקר, פחד זה היה חזק יותר בקרב צעירים וחלש יותר בקרב מבוגרים.

על פי החוקרות הדברים נובעים מכך שאנשים צעירים הם פחות 'מסודרים' כלכלית, ועתידם הכלכלי לוט בערפל, עובדים במקומות עבודה שרובם נסגרו בעקבות הסגרים. ממצאים אלה מחזקים את מרכזיותו של המרכיב הכלכלי מבין הפגיעות השונות שמתלוות לתופעת הקורבנות הוויראלית, שנמצאה במחקר.

לאור המחקר ד'ר אינה לוי מהמכללה האקדמית צפת וד'ר קרן כהן-לוק מאוניברסיטת אריאל, מציעות מושג שונה להגדרת איפיון ולהתמודדות עם התופעה: 'וירואיזם', שמשמעותו: קורבנות על רקע מגפה ויראלית והוא מתייחס אל סך מכלול הפגיעות הבריאותיות, הכלכליות, הנפשיות והחברתיות.

ד'ר אינה לוי: 'מגפת הקורונה פוגעת לא רק בבריאות הציבור. למגפה זאת ולמגפות באופן כללי, יש השלכות, בריאותיות, כלכליות, נפשיות וחברתיות. מחקרים היסטוריים על השפעות כלכליות של מגפות הראו כי השיקום הכלכלי לאחר השתלטות על מגיפות, אורך זמן רב יותר מאשר השיקום הכלכלי שבא לאחר סיום של מלחמות גדולות.

לכן חשוב לתת את הדעת לא רק למרכיב הבריאותי, אלא גם לצד הכלכלי. מאחר ומגפת הקורונה היא לא המגפה הראשונה או האחרונה שתחווה האנושות, חשוב להתייחס אליה מנקודת מבט מערכתית והיסטורית'.

מצ"ב תמונתה של הד"ר אינה לוי, חוקרת ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. התמונה לשימוש חופשי. קרדיט צילום: יוני לובלינר.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור קצר ולעניין :
*   על זוגות שחיים יחד ללא נישואים. כתבה:...
*   לשכת עורכי הדין בראשותו של עו'ד אבי...
*   'רצים לזכרם', המירוץ המסורתי לזכר חללי...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים