תיבת האוצרות של ארכיון הסרטים הישראלי נפתחת לראשונה. צילום: בר מאייר

הארכיון של סינמטק ירושלים משיק אתר אינטרנט חדשני המאפשר לצפות בסרטי קולנוע ישראלי לדורותיהם ולשוטט בהיסטוריה המצולמת שלנו כפי שתועדה ביומני חדשות, בסרטים ביתיים ובסרטים נדירים החל מסוף המאה ה-19 ואילך

פורסם ב: 14/09/2020 11:46

מאיר רוסו מנהל ארכיון הסרטים הישראלי - הילה אברהם מנהלת פרויקט הדיגיטציה ודוקטור נועה רגב מנכ'לית הסינמטק וארכיון ישראלי לסרטים. צילום: בר מאייר
החומרים ההיסטוריים עברו מחקר ומיפוי מעמיק במטרה לאפשר לגולשים מכל העולם חיפוש ואיתור סרטים מההיסטוריה הכללית והאישית שלנו: חיפוש קטעים לפי שנים או על פי נקודות ציון במפה אינטראקטיבית, ולפי 7000 נושאים, 4000 אישים ועוד. הפלטפורמה זמינה ללא עלות בעברית ובאנגלית.


במשך 40 השנים האחרונות משרת ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים אשר הוקם באופן חלוצי על ידי ליה ון ליר, מוסדות תרבות, חוקרים ויוצרים בארץ ובעולם. בשנים האחרונות עמלו אנשיו על הקמת תשתיות מתקדמות לארכיון דיגיטלי לתרבות ולהיסטוריה אודיו ויזואלית אשר מונגש בימים אלה לראשונה לציבור הרחב.

הפלטפורמה החדשנית מבית סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, נועדה לפתוח את אוצרות הקולנוע הישראלי וקטעי היסטוריה אודיו-ויזואליים נדירים בפני קהל בארץ ובעולם.היא כוללת אפשרויות צפייה במתכונת VOD, כלים להעשרת חוויית הצפייה, חיפוש קטעים לפי שנים או על פי נקודות ציון במפה אינטראקטיבית, ולפי מקומות, נושאים, אישים ועוד. הפלטפורמה מונגשת ללא תשלום והחיפוש זמין גם בשפה האנגלית.

כדי להתמודד עם פגעי הזמן והתיישנות עותקי הפילם, הוחלט בשנת 2015 בסינמטק ירושלים ,להצעיד את הארכיון אל עבר המאה ה-21, ולחולל מהפכה דיגיטלית בתחום המורשת האודיו-ויזואלית של ישראל. הנהלת הסינמטק פנתה לשורה ארוכה של שותפים, גופים וקרנות שבחרו לתת אמון במיזם השאפתני ונעתרו לתמוך בו, בהם קרן דיאמונד של משפחת יגלום, קרן ברכה, מפעל הפיס, משרד התרבות והספורט, הרשות לפיתוח ירושלים, ותוכנית ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת.

בארכיון הסרטים הישראלי קיימים למעלה מ-30,000 פריטים, על גבי שני מיליון מטר של פילם, ו-4,500 שעות יצירה תוצרת הארץ. עלות הפרויקט עומדת על 10 מיליון דולר ובנפח אחסון דיגיטלי של כ-6 פטה בייט (6 מיליון ג'יגה בייט).

במסגרת פרויקט הדיגיטציה הוקמה בסינמטק ירושלים המעבדה המקצועית הראשונה והמתקדמת בישראל להמרת סלילי פילם לפורמטים דיגיטליים בסטנדרטים בינלאומיים. סלילי פילם נדירים ומתפוררים, שלא ניתן היה בעבר להקרינם, שמורים עתה בארכיון כקבצים דיגיטליים באיכות K4.

כעת, לאחר שלוש שנים של עבודת סריקה, ומיפוי מפורט של המידע ההיסטורי המאפשר חיפוש ברזולוציה גבוהה בתוך קטעי הסרטים עצמם, הגיע השלב הבא של המיזם: הנגשת הסרטים לציבור הרחב באמצעות פלטפורמת צפייה אינטרנטית ייחודית המשלבת מבט אמנותי והיסטורי של המורשת האודיו ויזואלית של ישראל.

הפלטפורמה כוללת שני מדורים עיקריים: "המבט האמנותי" – המאפשרת לצפות במבחר סרטים עלילתיים ותיעודיים תוצרת הארץ. "המבט ההיסטורי" – מסע בזמן אל ישראל של פעם דרך אלפי קטעי ארכיון נדירים.

"המבט האמנותי" - פלטפורמה ייחודית לצפייה בסרטי הקולנוע הישראלי לדורותיו. מאות כותרים שלא היה ניתן לראות עד היום בשום מקום – ניתנים מעתה לצפייה מיידית, מכל מקום ובכל זמן, הודות למצאי האדיר שנאסף ונשמר בארכיון (כ-90% מעותקי המקור של הקולנוע הישראלי) ) – שבפעם הראשונה בהיסטוריה יוצא מקופסאות הפילם אל המסך הביתי, באיכות גבוהה.

לצד פלטפורמת VOD, הציבור הרחב מוזמן לצלול אל אסופות סרטים שנאצרו ע"י מיטב אנשי התוכן הפועלים כיום, ומאירים את הסרטים השונים והיוצרים בהקשרים רחבים יותר, ביניהם ליאור דיין על סרטי אביו, אמיר קמינר על סרטי עמוס גוטמן ועמוס גיתאי, ועוד. בכך מהווה הפלטפורמה נדבך מהותי ממוסד הקולנוע הוותיק סינמטק ירושלים ומאפשרת תרומה למחקר הקולנועי והתרבותי, כמו גם לריענון הקאנון, וליצירת מחקרים חדשים בתחום.

לצד אוסף קולנוע ישראלי עלילתי, המקיף את מרבית הסרטים שנוצרו בארץ בפורמטים אנלוגיים (פילם 16 מ"מ, 35 מ"מ, קלטות ביטא, יומטיק ועוד רבים מהם בעותק יחיד בעולם), שהופקו החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו, נמצא בארכיון אוסף הכולל אלפי סרטים תיעודיים שהופקו בישראל מאז קום המדינה. אלה הן אבני דרך בעשייה התיעודית הישראלית: יומני חדשות שונים מן השנים 1972-1927, הכוללים את האוסף המקיף של אולפני הרצליה - יומני כרמל מ-1954-1935, יומני גבע מ-1972-1954, יומני נתן אקסלרוד ועוד רבים.

"המבט ההיסטורי" מאפשר למשתמשים לצלול לרגעים היסטוריים לאורך השנים, עם אלפי קטעים נדירים באיכות ייחודית. בין הקטעים לדוגמה: מופעי בידור לחיילים בבקעת הירדן (1969), בחירת נציגים לקונגרס הציוני ה- 20 (1937), הבריגדה היהודית (1928), תהלוכת פורים בתל אביב (1928), הלווית הרב קוק בירושלים (1935) ועוד קטעים רבים ומרגשים ומגוונים.

בנוסף, האוסף כולל סרטים שהופקדו בו למשמרת בידי המדינה ומוסדות תרבות שונים, בהם אוסף שירות הסרטים הישראלי, ארכיון תנועת מכבי, ארכיון יד טבנקין, מוזיאון יד ושם ועוד רבים אחרים. החומרים ההיסטוריים עברו במסגרת הפרויקט קטלוג מחודש ויסודי לשימוש הדורות הבאים. לאורך השנים הארכיון מוסיף להתחדש, לגדול ולקלוט יצירות קולנועיות חדשות.

מנכ'לית 'סינמטק' ירושלים ארכיון ישראלי לקולנוע נועה רגב מסרה: 'התחלנו לעבוד על הפרויקט לפני 7 שנים, במטרה להפוך את הארכיון למוסד תרבות דיגיטלי הנגיש לכולם בכל מקום. לא יכולנו לדמיין שביום שבו האתר יעלה לאוויר, החזון הזה יתגלה רלוונטי כל כך. אני מודה לצוות המופלא של הארכיון על עבודה חלוצית חסרת פשרות, ולתומכים והשותפים שלנו אשר מאפשרים להגיש לראשונה לציבור הרחב את אוצרות הארכיון. אין ספק כי הפלטפורמה החדשה תשרת תלמידים, חוקרים, יוצרי קולנוע, חובבי תרבות והיסטוריה, ואת כל מי שמבקש לאתר חומרים קולנועיים מן העבר הפרטי שלו.

עם השקת הפלטפורמה המקוונת, ממלא הארכיון את חובתו לשמר את המורשת האודיו וויזואלית של ישראל בסטנדרטים מקצועיים בינלאומיים, ומממש את ייעודו בשימור ובקידום הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם. עבודה רבה עוד לפנינו ואנו נרגשים לקראת גילוי של אוצרות קולנועיים בלתי ידועים, סריקת סרטים נדירים רבים, יצירת תוכן נלווה ורקימת שיתופי פעולה ויוזמות חדשות שהפלטפורמה החדשנית מאפשרת'.

שר ירושלים ומורשת רפי פרץ אמר:'אנחנו שמחים לקחת חלק במיזם החשוב הזה שמממש באופן מובהק את תפקיד המשרד כגורם האמון על שיקום והעצמה של תשתיות המורשת הלאומית, בין היתר, באמצעות דיגיטציה של תכנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית והנגשתם לציבור. אני רואה חשיבות רבה במימוש תפקידיו אלה גם בתחום הקולנוע, ושמח להיות שותף במיזם שיאפשר לקהל הישראלי גישה ישירה ונוחה לאוצרות התרבות שלו ולסרטי מורשת היסטוריים שעד עתה לא היו נגישים לציבור'.

מנכ'ל 'מפעל הפיס' עו'ד בני דרייפוס: 'מפעל הפיס משקיע מאמצים ומשאבים רבים במטרה להנגיש את עולם התרבות לתושבי הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. אנחנו שמחים לקחת חלק משמעותי במיזם הכל כך חשוב הזה שפותח צהר לאוצרות החבויים בארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים. אנחנו מודים לכל השותפים שנרתמו לנושא, יחד איתנו, ואפשרו למהלך הזה לקרום עור וגידים'.

רותי אברמוביץ גנזת המדינה מסרה: ארכיון המדינה מברך את הסינמטק לקראת השקת המערכת החדשה, אשר תשיב את החיים לסרטים ישנים-נושנים, שבהם גם סרטי אקסלרוד. העלאת איכות הסרטים הישנים תעודד צפייה של קהלים חדשים בהם, תשמר אותם, תשיב עטרה לישנה ותיתן להם חיי נצח. הזיכרון הלאומי שלנו, החברתי והקהילתי טמון בסרטים אלו, והסינמטק, בהשקעה האדירה שמשקיע בשיקומם, עושה לנו הציבור שירות אדיר.

דפנה יגלום מטעם קרן דיאמונד (DIAMOND CHARITY FOUNDATION) מסרה: אני גאה ביותר בעבודה שנעשתה ומאוד שמחה מהתוצאה הסופית. הפלטפורמה הינה אוצר ציבורי אשר מונגש להנאת הציבור הרחב. אני מחכה בקוצר רוח לשמוע את תגובות ודעות הקהל בנוגע לשימוש באתר.

עמי גניגר יו'ר 'אולפני הרצליה': 'אולפני הרצליה, גוף ההפקה הוותיק והגדול במדינה, נוסד לפני 71 שנים שבמהלכם צבר ארכיון אדיר של ווידאו הכולל סרטים ויומני חדשות המתעדים את התרבות וההיסטוריה שלנו מלפני קום המדינה. הנגשת החומרים היא עבודה קשה ויקרה ולכן אני מברכים את הסינמטק וגאים להיות שותפים לדרך ולעשייה החשובה הזו'.

ד'ר טלי יריב משע, מנהלת קרן ברכה: 'ההיסטוריה של עשיית הסרטים בישראל היא אוצר בלום של תמונות ורגעים הממחישים את התהליכים ההיסטוריים של האיזור כולו וישראל בפרט. ישנה חשיבות רבה להנגשת החומרים הללו לציבור הרחב כדי שיוכל לחוות את הרגעים ההיסטוריים הללו. אנו גאים להיות בין היוזמים והתורמים של פרויקט חשוב זה'.


https://jfc.org.il/
הילה אברהם ומאיר רוסו .צילום: בר מאייר

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור קצר ולעניין :
*   'רב בריח' יצא בגליון חג. צילום: עמית...
*   על רקע התפשטות הקורונה, פסטיבל הסרטים...
*   השחקנית דניאל גל (33) הצטלמה אתמול לקמפיין...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים