אכיפה ידידותית היא הגישה שתשפר את היענותו של הציבור להנחיות הקשורות להתנהגות בימי קורונה. כתבה: רונית קיטאי. צילום: דוברות הטכניון

כך טוענים חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה במאמר דעה בכתב העת Nature Human Behavior. מחברי המאמר הם פרופ' עדו ערב וד'ר אורי פלונסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון ועמיתם ד'ר יפים רוט מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.

פורסם ב: 30/08/2020 08:40

פרופ' עדו ערב. צילום: דוברות הטכניון
לדברי שלושת החוקרים, אירועים שליליים נדירים כגון מגפה מעוררים בציבור שתי תגובות סותרות; האחת היא פאניקה, כלומר תגובת-יתר, והאחרת היא שאננות, כלומר תגובת-חסר ('לי זה לא יקרה'). ואכן, סקר שנערך בארצות הברית בעיצומה של המגפה הנוכחית גילה כי 31% מהתושבים סבורים כי הציבור נוקט תגובות-יתר ואילו 40% סבורים כי הוא נוקט תגובות-חסר. "אלה ואלה צודקים," אומר פרופ' ערב. "כיום אנחנו יודעים שאנשים נוטים להגיב בחרדת-יתר כשהם שומעים על איומים קרבים, אולם שגרת החיים בצל האיום עשויה להעביר אותם לצד האחר של המתרס – שאננות."

כדוגמה למעבר המהיר מבהלה לשאננות מביא פרופ' עדו ערב את הדוגמה של פאנלים נשלפים נגד גניבת מערכות סאונד מכלי רכב. 'במשך תקופה קצרה יחסית הייתה התלהבות מהמכשירים האלה בשל החשש מגניבות, אבל בסופו של דבר רוב הרוכשים הפסיקו לשלוף את הפאנל כשהם עוזבים את המכונית. באופן מפתיע, אנשים רבים מתמידים בהתנהגות של 'לי זה לא יקרה' אפילו אחרי שהם חווים גניבות ותאונות'.

לדברי החוקרים, הגורם המרכזי למעבר לשאננות הוא הנטייה של אנשים להתנהג באופן שהניב את התוצאות הטובות ביותר במרבית המצבים הדומים בעבר. אחת הסיבות לכך היא שבמקרים רבים, התנהגויות מסוכנות :חציית כביש שלא במעבר חצייה, לדוגמה חוסכות זמן ומאמץ.

כך גם במגיפה. עם הגעתה של הקורונה לישראל נדרך רוב הציבור נוכח הסכנה ונטה להיענות להנחיות הריחוק החברתי וההיגיינה, וגם ברמה הלאומית נקטה הממשלה באמצעי החריף של סגר כולל. בחלוף הזמן החלו אזרחים רבים לנהוג כאילו לא מדובר במחלה מסוכנת. לכך מצטרפת העובדה שלא רק המחלה מידבקת, גם השאננות מידבקת, וכך אדם שרואה סביבו אנשים רבים המפרים את הכללים ייטה גם הוא להקפיד פחות ופחות.

החדשות הטובות הן לדברי החוקרים כי לתופעה האמורה יש פתרון: אכיפה ידידותית. אחת הדוגמאות לכך היא אפליקציות המעקב. 'שימוש וולונטרי נרחב באפליקציות כאלה יגביר מאוד את האפקטיביות של חקירות אפידמיולוגיות, אבל כיום רק מיעוט קטן משתמש בהן. כדי להגביר את שיתוף הפעולה של הציבור בעניין זה אפשר לדוגמה לדרוש מאנשים הנכנסים למקומות ציבוריים סגורים למלא טופסי הצהרה למיניהם, ואילו למשתמשי האפליקציות לאפשר כניסה מהירה. במצב כזה, אנשים רבים יטו להעדיף את השימוש באפליקציות, וקטיעת מעגלי ההדבקה תהיה הרבה יותר מהירה ואפקטיבית'. המאמר נתמך על ידי קרן המדע הישראלית (ISF).
ד'ר אורי פלונסקי. צילום: דוברות הטכניון

 
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור קצר ולעניין :
*   בימים אלה מתגבשת נבחרת 'טאפ מאדר' למען...
*   לרגל יום הטבעונות העולמי שאותו מציינים...
*   האישה אחות סיעודית במקצועה התגלתה...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים