תגלית רפואית חדשה: בדיקת הדם פשוטה תוביל לאיתור פגיעה חמורה במפרק – ללא MRI. כתבה: רונית קיטאי. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

כ-300 מיליון בני אדם סובלים ברחבי העולם מאוסטיאוארטריטיס, מחלה נפוצה מבין מחלות הפרקים, שעדיין אין לה תרופה מאושרת ויעילה. האם בדיקת דם חדשה שפותחה בעקבות מחקר מדעי ע'י חוקרי האוניברסיטה העברית תוכל לעצור את הידרדרות המחלה, מבלי שתיאלץ את החולים להיחשף לקרינה בעקבות דימות המפרק?

פורסם ב: 04/08/2020 21:07

צילום: דוברות האוניברסיטה העברית
אוסטאוארטריטיס הינה מחלת דלקתית מפרקית ניוונית שכיחה, שנגרמת בשל פציעה או תהליכים ניווניים הנוצרים לאורך החיים. היא מלווה בתהליכי הרס ושחיקה במפרקי הגוף בדרגות חומרה שונות, ומקוטלגת כמחלת זקנה בשל שכיחותה הגבוהה בקרב האוכלוסייה המבוגרת (30% מהסובלים ממנה הם מעל גיל 60), למרות שהיא שכיחה גם בקרב צעירים המסיימים צבא (בשל הרמת משאות כבדים או פציעות), ספורטאים (שפעילותם כוללת שימוש מונוטוני במפרק מסוים) ואפילו בקרב בני נוער. הסחוס משמש כבלם זעזועים טבעי וכחומר סיכוך להגנה על המפרק והשלד. כאשר הוא נשחק, הוא חושף את קליפת העצם שמתחתיו, דבר הגורם להתעבותה ואף לחיבור בין-מפרקי שיגביל את התנועה בהמשך. תהליך שחיקת הסחוס מלווה בכאב עז, נפיחות מקומית ובהמשך אף לעיוות המפרק ולמגבלת תנועה משמעותית.

כיום ידוע כי כ-300 מיליון אנשים סובלים מאוסטאוארטריטיס בדרגותיה השונות ברחבי העולם. את המחלה לא ניתן לאבחן בשלביה המוקדמים, אלא רק באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות כמו ה-MRI, שבאפשרותן לספק תמונה מדויקת של מצב הסחוס. שלבי האבחון וההדמיה לוקחים זמן רב בשל מגבלה בזמינות הטורים ל-MRI, עניין שאף מקשה על פיתוח תרופה כנגד המחלה בשל חלון הזמן המוגבל לחקירת שלביה המוקדמים של המחלה. רוב המטופלים נעזרים כיום בעיקר במשככי כאבים בהם מומלץ שלא להשתמש לאורך זמן אלא באופן מחושב ומבוקר, כדי לא לגרום להתמכרויות או תופעות לוואי חמורות עד לפגיעה בקיבה, בכליות ועלייה בלחץ הדם. חלק לא מבוטל מהחולים יזדקקו בסופו של דבר לניתוח להחלפת המפרק בפרוטזה מלאכותית מבוססת טיטניום, כשחסרונה הגדול היא עמידותה, לאורך 15-20 שנה.

במעבדה לחקר הסחוס מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, בראשותה של פרופ' מונה דביר גינזברג ובשיתוף עם ד"ר אלי רייך ובהובלת תלמידי הדוקטורט ג'ורג בטשון וג'ינאן אליאן, עובדים בשנים האחרונות על פיתוח אמצעי דיאגנוסטי למחלות מפרק ניווניות. בפרסום מדעי חדש בכתב העת היוקרתי למחלות ראומטיות, "Annals of the Rheumatic Diseases", מצאו החוקרים כי בדיקת דם ייחודית תוכל לגלות את חלקיו של חלבון SIRT1 המשתנים בדם, ומהווים "ביו-מרקר" שיחשוף את חומרת מחלת המפרק אוסטאוארטריטיס. "ההזדמנויות לטיפול במחלת המפרק, מצטמצמת ככל שחולף הזמן וסחוס המפרק נהרס, מה שיגרום בסופו של דבר לעבור לאופציה הניתוחית", מספרת השבוע פרופ' דביר-גינזברג. "האמצעי הטוב ביותר לגילוי המחלה בשלביה המוקדמים הא-סימפטומטיים הינה בדיקת MRI, שכיום לא זמינה במהירות לכל חולה. בדיקת הדם שפיתחנו עשויה לגלות את השלב שבו נמצאים החולים, לזהות אותה גם שלביה המוקדמים, בחלון זמן שבו תרופות ניסיוניות תוכלנה להועיל לחולה. בידינו מידע של תצפיות אנדוסקופיות המאפיינות את מידת החומרה של הנזק במפרק של בני אדם ומקשרות את רמת החומרה לרמות הביו-מרקר בדם. כוונתנו היא שרמות הביו-מרקר בדם ישמשו כתחליף לבדיקת MRI".

כאשר פרופ' דביר-גינזברג מדברת על תרופות ניסיוניות, היא מתכוונת בין היתר לתרופה סנוליטית חדשה ומבטיחה שנמצאה לאחרונה. 'עם התפתחות המחלה מצטברים תאים שעברו תהליך המכונה "סנסנס" (senescence), הגורם להפסקה ביכולתם להתחדש ולהתחלק בסחוס המפרק. תאים אלה הם מעין תאי 'זומבי', הגורמים למוות של שכניהם התאים הבריאים. תרופה סנוליטית ניסיונית שכרגע מצויה בפאזה קלינית שניה, מסוגלת לצמצם ביעילות את תאי ה'זומבי' בסחוס הפגוע, למנוע תמותה של התאים הבריאים ואת התפתחות המחלה , זאת ניתן לראות על ידי הירידה ברמות הביו-מרקר בדם. לעניות דעתי, הביומרקר והטיפול התרופתי יוכלו לשנות יחד את חייהם של החולים במחלת האוסטאוארטריטיס' היא קובעת ומוסיפה:'זה המקום לציין כי המחקר זכה לתמיכת האיחוד האירופי בקונצרציוםFP7-HEALTH DBOARD וה-BSF, ISF, בשיתוף קבוצות מחקר מארה"ב ואירופה. חברת מסחור הידע והטכנולוגיה 'יישום' מהאוניברסיטה העברית כבר הספיקה להביע בפיתוח עניין.

שיטת האבחון באמצעות בדיקת דם עשויה להפוך בהמשך לאמצעי בדיקה ביתי עבור הסובלים מבעיות מפרקים, כדי לדעת אם יש צורך בהמשך טיפול או מעקב אצל רופא מומחה. "החלום שלי הוא שמטופלים ורופאים ידעו טוב יותר מה מצב המפרק שלהם, ומתי נכון לקחת תרופה. אין לי צל של ספק שהביו-מרקר יתרום לפיתוח תרופות כנגד המחלה שיביאו להאטת התקדמותה והופעתה השכיחה בקרב האוכלוסייה בעתיד', סיכמה. סיכמה החוקרת.

בצילום אתם יכולים לראות את כל החוקרים המשתתפים במחקר . מימין לשמאל: ג'ורג' בטשון, ג'ינאן אליאן, ד'ר אלי רייך, פרופ' מונה דביר-גינזברג.
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   הקורונה במספרים: מתחילת משבר הקורונה...
*   דיפלומטיה בימי הקורונה: שגרירי נפאל...
*   מדליית זהב לטנ'ק: טכנולוגיה נגד קורונה...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים