סקר חדש בהובלתו של פרופ' חגי לוין ופרופ' ענת זיידמן-זית קובע: האיומים בקנסות או במעצר במהלך משבר הקורונה לא שינו את התנהגותם של הישראלים

תוצאות ראשוניות של סקר ישראלי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב, שנכלל במסגרת מחקר בינלאומי, בחן את תפיסות ותגובות הציבור לצעדים שנקטה הממשלה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. כחמישית מהנשאלים ציינו כי הם חושבים שהצעדים היו חמורים מדי, ורבים ציינו לרעה את איומי הממשלה להפעלת מעצרים ואשפוז בכפייה נגד מפרי הבידוד

פורסם ב: 25/05/2020 16:40

ד'ר חגי לוין. צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית
סקר חדש שנערך בימים אלה בהובלת פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ובשותפות עם פרופ' ענת זיידמן-זית מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב - כחלק מסדנה מסכמת בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה - בחן את דעת הקהל הישראלי במהלך משבר הקורונה. מדובר בסקר שבוצע כחלק ממחקר בינלאומי נרחב, לו שותפים יותר מ-50 מדינות, שנועד להעריך את הערכת תפיסות הציבור ברחבי העולם לאחר משבר הקורונה.

הסקר חולק לשני שלבים - גלים, כשהגל הראשון נועד להעריך את תפיסות הציבור, הדאגות והתגובות לצעדים השונים שנקבעו כדי למנוע או להפחית את התפשטות נגיף הקורונה. הגל השני של השאלון נועד להעריך כיצד נגיף הקורונה משפיע על היבטים שונים בחייהם של אנשים, שהשתנו מאוד בגלל המגיפה. ניתן למלא את השאלון בקישור:

www.Mbmc-cmcm.ca/covid19

בשאלון בעברית עליו ענו המשתתפים ישנם שישה נושאים עיקריים ועשרות שאלות אישיות שנוגעות לתקופת משבר הקורונה, כמו מה היו מקורות המידע שעליהם הסתמכו הנבדקים בנוגע להתפרצות נגיף ה-COVID-19, ועד כמה פחדו לפתוח מכתבים ומשלוחים מחשש להידבק בנגיף. בנוסף, הופיעו שאלות על התחושות בנוגע לפעולות שננקטו על ידי הממשלה ורשות הבריאות המקומית כדי למנוע ו/או להפחית את התפשטות ה-COVID-19, ועד כמה היה קשה לעבוד מהבית במהלך תקופת הסגר. כן, הוסבר כי כל הנתונים נאספים באחסון מאובטח בשרת של אוניברסיטת קוויבק במונטריאול (קנדה), המפעיל את תוכנת איסוף הנתונים של השאלון, והובטח כי תוצאות המחקר יפורסמו באתר המחקר הראשי והם יהיו זמינים לכלל הציבור.

בקרב 1,523 ישראלים )מתוכם 65% נשים( שהשתתפו בסקר הישראלי בעברית (בעולמי השתתפו בסך הכל בגל הזה כ-35,000 נבדקים), 86% ציינו כי הצעדים שננקטו בישראל היו חשובים מאוד לעצירת ההתפשטות. מאידך, 67% סברו שהצעדים היו מותאמים למצב, בעוד ש-18% סברו שהצעדים היו לעיתים מחמירים מדי. בקרב משתתפי הסקר ממדינות אחרות, רק 6% סברו שהצעדים היו מחמירים מדי, כלומר בישראל פי שלושה סברו שהצעדים היו מחמירים מדי בהשוואה למדינות אחרות. כמו כן, המשתתפים, הן בישראל והן בעולם, דאגו יותר מכך שבני משפחתם שאינם גרים איתם יידבקו בנגיף הקורונה מאשר שהם יידבקו בו בעצמם.


הגורמים שדווחו כמשפיעים ביותר על ההיענות להנחיות הריחוק הפיזי היו מידע על אופן התפשטות הנגיף, כיצד פעולות של כל אדם תסייענה להאטת התפשטות הנגיף וכיצד הן מצילות חיים. לעומת זאת לאיומים בקנסות, למעצר או אשפוז בכפייה של מפרי בידוד ואו של האוכלוסייה כולה שהייתה בסגר, שהוצגו והועברו מדי ערב על ידי כלי התקשורת, הייתה ההשפעה הנמוכה ביותר. כלומר, הישראלים לא התרגשו מהאיומים במהלך משבר הקורונה.

פרופ' חגי לוין מסביר כי "הבנת הגורמים המניעים את הציבור ליישם התנהגות בריאותית כדוגמת ריחוק פיזי, חיונית בכל שלבי המגפה. הפחדה איננה הכלי המיטבי להנעת הציבור לפעולה ועדיף לתת לציבור מידע, דוגמא אישית והמלצות מעשיות כיצד להגן על בריאותו ובריאות היקרים לו. לקראת המשך החיים בצל הקורונה כיום והאפשרות של גל שני בעתיד, חיוני ללמוד את הלקחים לשיפור התקשורת עם הציבור, והנעתו להתנהגות בריאותית נכונה בהתאם למצב התפשטות הנגיף". פרופ' זיידמן-זית הוסיפה: "ככל שיותר אנשים יימלאו את הסקר, כך נוכל ללמוד כיצד ניתן לעזור לציבור להתמודד טוב יותר עם ההשפעות של נגיף הקורונה".

הסקר הישראלי נערך בהשתתפות הסטודנטיות יפעת אורי, רות סניר, שירלי אדלשטיין ותאנה גולדפרד. כאמור, המחקר כולו מאוגד במרכז לרפואה התנהגותית במונטריאולהמשויך לאוניברסיטת קוויבק באוניברסיטת מונטריאול ואוניברסיטת קונקורדיה בקנדה, שריכז צוות בינלאומי של מעל 130 חוקרים ביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם, ביניהם גם הצוות הישראלי.

www.mbmc-cmcm.ca
שלח לחבר להדפסה

כתבות נוספות במדור בריאות :
*   מתחם 'הילטון ביי' השיק בשיתוף פעולה...
*   מי הפתיעה את חברי צוות מוקד הלילה...
*   מהנדס, חוקר ננו ומשפטן באוניברסיטת...

אינדקס אתרים  
SSD בניית אתרים

הוסף למועדפים