הפנינו את השאלות למתקשרת אליאן ברט כדי לקבל מסרים מרפאים שיסבירו: מה בעצם קורה פה? בשל המצב רבים פונים אליה לתיקשור טלפוני/
אליאן ברט, נשואה ואם לשלושה ילדים מקסימים: נועם ברט בן ה-13, זוהר ברט בן 10 ויהלי ברט בת 7, עקרה זה מכבר מרמת גן עם משפחתה והם מתגוררים במצפה חרשים השוכן על הר נישא באזור משגב בגליל ומאושרים לחיות שם.
אליאן מטפלת ברפואה סינית ובשיאצו ומחברת הספרים 'התמרה רוחנית במערכות יחסים' (עליו דיווחנו לאחרונה במדור 'ספרים חדשים' באתר 'רינונים' .ר.ק.) ו'התמרה רוחנית- תקשור לאנושות'. היא מתקשרת מנוסה, שעוסקת בתחום ההדרכה הרוחנית , כאשר הלקוח יושב מולה, וגם בשיחות וידאו ובטלפון, עם מטופלים מכל רחבי הארץ ואף עם ישראלים שמתקשרים אליה ממדינות שונות בעולם, מאז שנפתחה לתקשור בתקופת לימודיה במכללת רידמן ובאוניברסיטת צ'נגדו בסין, לפני 17 שנים.
לנוכח התקופה המשברים שכה רבים במדינה חווים בימים אלה, ביקשה אליאן לקבל מסרים מרפאים שיסבירו: מה בעצם קורה פה?
התיקשור זורם אצלה במהירות הסילון ואני מצטטת את דבריה מילה במילה:
'לפי מה שאני רואה, התקופה הזו היא מרפאת עבור כולנו, במישור האישי והקולקטיבי גם יחד. זהו ריפוי דרך טלטלה, ערעור הקיים לטובת שינוי, עקירת עשבי ההרגלים המזיקים והאמונות המצמצמות משורשיהם. שורש הפירוד בינינו, כפי שנמשל בסיפור מגדל בבל בתנ'ך, הוא בהתיימרות האנושית לדעת ולהבין את מחשבת אלוהים, או במילים אחרות את חכמת החיים והטבע, שהן מטבען אין-סופיות, ולכן גם בלתי מושגות עבורנו בני האדם.
אנחנו נמצאים בשיא הנפרדות, שהלכה והקצינה מאז, וכל אדם בונה את מגדל בבל שלו, מתוך התבססות על אשליית הנפרדות האינדיווידואלית המוחלטת, שממנה נובעים רגשות עכורים רבים.בתוך תוכנו אנחנו מבינים שההתיימרות לרדת לסוף דעתו של אלוהים או לחשוב שאנחנו היינו מנהלים או בוראים את העולם טוב ממנו אינה אפשרית באמת, אבל קשה לנו לקבל את זה.
יש לנו מרירות כלפי אלוהים או כלפי החיים . היינו רוצים שהכל יהיה קל יותר, נדמה לנו שמגיע לנו טוב יותר ממה שקורה לנו, בא לנו לומר לבורא : אין לך את זה ביותר קל?! למעשה, חוויות חיינו מביאות לפתחנו בדיוק את מה שאנו זקוקים לו כדי להתפתח, ללמוד ולגדול מעבר למגבלות שנדמה לנו שיש לנו – לא יותר ולא פחות אבל קשה לנו לקבל את זה.
ואם עמוק בפנים אנחנו יודעים שאין לנו שום דרך לדעת טוב יותר מאלוהים או מהיקום מה מיטיב איתנו, הרי שעל פני השטח נותרת רק תחושה עמומה ש'אני לא מספיק', ש'אני מאכזב/ת את עצמי', ש'אני פחות ממה שהייתי מצפה מעצמי'. כאשר רגשי הנחיתות האלה מודחקים גם הם, מאחר והם נהיים כבר בלתי נסבלים או קשים להכלה, מתעוררת תחושת עליונות על פני הזולת, שמחפה על הרגשת הנחיתות המוכחשת.
אבל זה לא הכל.עצם ההתנגדות לחוויות החיים, בכל הצורות והדרכים המגוונות והשונות בהן אנחנו מתנגדים, חוסמת אותנו מלקבל את ברכתם. כך אנחנו בעצם פוגעים קודם כל בעצמנו ובכל זאת חשים אשמה, כי אנחנו מרגישים שאיננו ממלאים את התפקיד שנועד לנו, שהוא לקבל את השפע, הריפוי והלימוד מאלוהים (או מהחיים...).
אבל, שוב, אנחנו לא מודעים לכך ורק מרגישים ש'אני לא בסדר כמו שאני', וחשים אשמה. כשאשמה זו נהיית בלתי נסבלת , אנחנו משליכים אותה על הזולת כהאשמה, כלומר מאשימים אחרים. הרבה כעס ותסכול מצטברים ומתעוררים כתוצאה מחוויית הפער בין השתוקקות והתיימרות להבין את אלוהים ולהיטיב לדעת ממנו מה טוב לעולם ולחיים לבין המציאות.
הסירוב שלנו להיכלל באלוהים, בבריאתו, באנושות, ולהכיר בהיותנו חלק מבני האדם כמו איבר או תא שהוא חלק מהגוף השלם, או כמו נקודת אור שהיא חלק מרשת של אור,מגדיל את הניכור, את התחושה שכולם זרים לנו ואולי רוצים להרע לנו, זה מעורר חשדנות ואיבה.
רגשות אלו מתעוררים גם כתוצאה מהפחד העמוק שנפער בנו כתהום כשאנחנו מאבדים את העוצמה והתובנה לגבי היותנו מוגנים, אהובים ומאוחדים זה עם זה ועם בוראנו.
זהו בעצם מצב הרקע החולה והחסום בו כולנו נמצאים לא מכבר, ואשר קדם למשבר העולמי שמתרחש כעת. ומה קורה עכשיו?
בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, אנחנו נדרשים להתנתק ולהיפרד פיזית .מה שממחיש לכולנו את הערך העצום והחיוני של החיבור, שבדרך כלל ולמרות הכל עדיין שורר בינינו, וגם מתקיים כל העת ברמה הרוחנית, לצד רגשות האיבה והחשדנות שעל פני השטח.למה הכוונה? בכל פעם שאני אוכל או אוכלת ארוחת בוקר, הרי שהמוצרים שבארוחת הבוקר שלי נקנו בחנות, בה עובדים קופאית, מוכרים, מנהל ועוד והם הגיעו לחנות הזו על ידי נהג, ברכב שיוצר בחברה בה עובדים אנשים רבים שעמלו על ייצורו, ובאמצעות דלק שהופק מהאדמה, על ידי עובדים שטרחו על הפקתו, המוצרים הובאו לחנות מהמפעל, כשהמפעל עצמו היה זקוק לנהגים ולעובדים רבים על מנת לייצר אותם, מחומרי הגלם אותם גידלו חקלאים מן האדמה, או שנלקחו מחיות המשק.
יחד עם זאת מעטים בינינו מודעים לכל שרשרת הייצור הזו כשאנחנו מתיישבים לאכול את ארוחת הבוקר, או חשים הכרת תודה לאנשים ששותפים לכל אלה , כמו גם לבעלי החיים ולאדמה שבלעדיהם כל זה לא היה מתאפשר. נדמה לנו ש'רק פתחתי את המקרר ולקחתי את המוצרים, שזה לגמרי תלוי בי. אז בתקופה זו מומחשת לנו התלות שקיימת בין כולנו, ברמה הקיומית והבסיסית, באופן ברור ובולט לגמרי.מתוך כך ובהדרגה נוכל להגיע להכרת תודה כלפי מה ומי שיש לנו בחיים, כלפי עצם כך שאנחנו חיים, ולהצליח ולחזור שוב לחיות מתוך קידוש החיים, ומתוך הוקרה של שיתוף הפעולה החיוני בינינו.
חשוב שנכיר במוגבלות ובפגיעות האנושית שלנו, ממקום של ענווה, וידיעת מקומנו כבני אדם ושל חמלה, כלפי פגיעותנו וסבלנו האנושי, חמלה לעצמנו ולאחרים,כך נוכל להיפתח לחיות מתוך הוקרת היחד-נס, והכרת תודה על שיתוף הפעולה ושרשרת הנתינה והקבלה שבונה את החברה והכלכלה העולמיות, כמו גם את מערכות היחסים האינטימיות ביותר.
כעת נוכל כולנו, בהדרגה, לחזור לאמונה בטבעם המיטיב של החיים, החיים שהם דברי אלוהים חיים,
המונפשים ומומחשים לנו בחוויות שמזומנות לנו במהלכם.
נוכל כעת להתמיר ספק- לאמונה
רגשות עליונות ונחיתות – לענווה, שוויוניות וידיעת מקומנו כבני אדם
איבה וחשדנות – לערבות הדדית אנושית
כעס ותסכול – לחמלה והבנה כלפי סבלנו האנושי, אותו אנו גורמים לעצמנו ולזולתנו
פחד – לאמון והכרת תודה, להיזכרות בכוונה המיטיבה ובנתינה השופעת, של אלוהים או של החיים, כלפינו.
האשמה ואשמה – להתמסרות וקבלה לחיים, לעצמנו ולאחרים.
כדברי הפיוט "אנא אלך מרוחך, אנא מפניך אברח? אבחר ממך אליך" . אז אין לנו לאן לברוח, ממי או בשביל מה לברוח,
הכל נהיה בדברו, וכוונתו מיטיבה לנו והשגחתו מזמנת לנו בדיוק את מה שאנחנו זקוקים לו כדי להירפא, להתפתח ולגדול'.
עד כאן התיקשור של אליאן ברט .ניתן לתאם שיחות הדרכה רוחנית בתיקשור, בטלפון או בשיחת וידאו וליצור קשר עם אליאן ברט:
בנייד/וואטסאפ: 054-7555878
בפייסבוק: Elian Brat ובאתר:
www.hatmara-ruhanit.com